פרק לא · אות ו
ו דָּבָר אַחֵר, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי וְרַבָּנָן, רַבִּי אוֹמֵר כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (איוב כה, ג): הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דניאל ז, י): אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים סח, יח): רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד, אֲבָל לִגְדוּדָיו אֵין מִסְפָּר. וְרַבָּנָן אָמְרֵי כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלֶה מִשָּׁלֵם, כֵּיוָן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּבְיָכוֹל מִעֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיְהֵא קִלּוּסִי עוֹלֶה כְּמוֹ שֶׁהָיָה עוֹלֶה (איוב כה, ג): וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ, מִי בָּא מִכָּל בָּאֵי עוֹלָם וְאוֹמֵר לֹא הֵאִיר לִי חַמָּה בַּיּוֹם וְלֹא הֵאִיר לִי לְבָנָה בַּלַּיְלָה, אַתָּה מֵאִיר לָעֶלְיוֹנִים וְלַתַּחְתּוֹנִים וּלְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְאַתָּה מִתְאַוֶּה לְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.