פרק ל · אות ז
ז בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, זֶה חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְאַתָּה אוֹמֵר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי מָנָא דִּשְׁאָב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לִמְדִינָה שֶׁחַיֶּבֶת לִיפָס לַמֶּלֶךְ, וְהָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִגְבּוֹתָהּ, בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה מִילִין יָצְאוּ גְּדוֹלֵי הַמְדִינָה וְקִלְסוּהוּ, הִתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מִדָּמוֹסָא שֶׁלָּהֶם, בְּתוֹךְ חֲמִשָּׁה מִילִין יָצְאוּ בֵּינוֹנֵי הַמְדִינָה וְקִלְסוּהוּ, הִתִּיר לָהֶם עוֹד שְׁלִישׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה יָצְאוּ כָּל בְּנֵי הַמְדִינָה אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף וְקִלְסוּהוּ וְהִתִּיר לָהֶם הַכֹּל, אֲמַר לְהוֹן מַלְכָּא מַה דַּאֲזַל אֲזַל, מִן הָכָא נָחֵיל חֻשְׁבְּנָא. כָּךְ בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר מִתְעַנִּין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶן, וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים הַיְחִידִים מִתְעַנִּין וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתִּיר לָהֶם שְׁלִישׁ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶן, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כֻּלָּן מִתְעַנִּין אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וְטַף, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַה דַּאֲזַל אֲזַל מִן הָכָא וּלְהַלָּן נָחֵיל חֻשְׁבְּנָא. וּמִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד הֶחָג כָּל יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בְּמִצְווֹת, זֶה עוֹסֵק בְּסֻכָּתוֹ וְזֶה בְּלוּלָבוֹ, וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חָג כָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלוּלָבֵיהֶן וְאֶתְרוֹגֵיהֶן לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לָהֶם, מַה דַּאֲזַל אֲזַל, מִן הָכָא נָחֵיל חֻשְׁבָּנָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. אָמַר רַב אַחָא (תהלים קל, ד): כִּי עִמְךָ הַסְּלִיחָה, מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַסְּלִיחָה מַמְתֶּנֶת אֶצְלְךָ, כָּל כָּךְ לָמָּה, לְמַעַן תִּוָּרֵא, בִּשְׁבִיל לִתֵּן אֵימָתְךָ עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ.