פרק כט · אות יב
יב רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ הֲווֹן יָתְבִין מִתְקַשְּׁיָן וְאָמְרִין תְּנִינַן יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִין אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה, אִם דְּבַר תּוֹרָה הוּא יִדְּחֶה בַּגְּבוּלִים אִם אֵינוֹ דְּבַר תּוֹרָה אֲפִלּוּ בַּמִּקְדָּשׁ לֹא יִדְּחֶה, עַד דְּאִינוּן יָתְבִין מִתְקַשְּׁיָן, עָבַר כַּהֲנָא אָמְרִין אֲתָא מָרָא דִשְׁמַעְתָּא נֵיזֵיל וְנִשְׁאַל לֵיהּ, אָזְלִין וּשְׁאֵילוּן לֵיהּ, אֲמַר לוֹן כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (ויקרא כג, כד): זִכְרוֹן תְּרוּעָה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (במדבר כט, א): יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם, הָא כֵיצַד, בִּזְמַן שֶׁבָּא בְּשַׁבָּת זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מַזְכִּירִין אֲבָל לֹא תּוֹקְעִין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יִדְּחֶה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵן יוֹדְעִין זְמַנּוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ וְאַל יִדְּחֶה בַּגְּבוּלִין שֶׁאֵין יוֹדְעִין בִּזְמַנּוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי (במדבר כט, א ב): יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה, מָקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת קְרֵיבִין. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא קֵיסָרָא, בְּכָל מוּסָפִין כְּתִיב: וְהִקְרַבְתֶּם וְכָאן כְּתִיב: וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה, הָא כֵיצַד, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ הַיּוֹם נַעֲשֵׂיתֶם לְפָנַי, כְּאִלּוּ הַיּוֹם בָּרָאתִי אֶתְכֶם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, כב): כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה.