פרק כו · אות ח
ח וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וגו', כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר צָרִיךְ לִדָּרֵשׁ (אסתר ז, ה): וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, לָמָּה, אָמַר לָהּ, אִם הוּא זֶה מוּטָב וְאִם לָאו אִמְרִי שֶׁהוּא הוּא. רַבִּי אוֹמֵר עַד שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא יְהוּדִית הָיָה מֵסִיחַ עִמָּהּ עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, וּמִשֶּׁהִכִּיר בָּהּ הִתְחִיל הוּא מְסַפֵּר עִמָּהּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א כ, כח): וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה', וַיֹּאמֶר, וַיֹּאמֶר, כְּשֶׁיִּפֹּל בֶּן הֲדַד בְּיָדֶךָ לֹא תַחְמֹל עָלָיו, אֲמִירָה שְׁנִיָּה אָמַר לוֹ הֱוֵי יוֹדֵעַ כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים פָּרַשְׂתִּי לוֹ עַד שֶׁבָּא לְיָדְךָ וְעַכְשָׁיו אִם יִפָּקֵד (מלכים א כ, מב): וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ (יחזקאל י, ב): וַיֹּאמֶר אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים וַיֹּאמֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לַמַּלְאָךְ, וְהַמַּלְאָךְ לַכְּרוּב, אָמַר לוֹ גָּזַר עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַאֲנִי אֵין לִי רְשׁוּת לִכָּנֵס לִמְחִיצָתֶךָ, אֶלָּא עֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְתֵן לִי שְׁנֵי גֶחָלִים מִשֶּׁלְךָ שֶׁלֹּא אִכָּוֶה, מִיָּד (יחזקאל י, ז): וַיִּשָּׂא וַיִּתֵּן אֶל הָאִישׁ לְבֻשׁ הַבַּדִּים, רַבִּי פִּנְחָס אָמַר הִפְשִׁירָן וּנְתָנָן לוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי שֵׁשׁ שָׁנִים הָיוּ אוֹתָן גֶּחָלִים עֲמוּמוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל, סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ בִּקֵּשׁ לְזָרְקָן וּלְקַעֲקֵעַ בֵּיצָתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גַּבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, יֵשׁ בָּהֶם בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹשִׂים צְדָקָה אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל י, ח): וַיֵּרָא לַכְּרֻבִים תַּבְנִית יַד אָדָם, אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי בֶּרֶכְיָה, מִי מַעֲמִיד הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂים בַּיָּד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים עא, יט): וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם וגו', וְאַף כָּאן אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, אֲמִירָה רִאשׁוֹנָה לְמֵת מִצְוָה יִטַּמָּא, וְהַשְּׁנִיָּה לַאֲחֵרִים לֹא יִטַּמָּא, לְפִיכָךְ נֶאֱמַר: אֱמֹר, וְאָמַרְתָּ.