פרק כה · אות ח
ח שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ (שיר השירים ה, טו), שׁוֹקָיו זֶה הָעוֹלָם. עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שֶׁהוּא מְיֻסָּד עַל יְמֵי בְרֵאשִׁית, דִּכְתִיב (שמות כ, יא): כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וגו', (שמות כ, יא): מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב. דָּבָר אַחֵר, מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, אֵלּוּ פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהֵן נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם, וּלְמָה הֵן דּוֹמוֹת, רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּעַמּוּד הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּסִיס מִלְמַטָּן וְקִיפְּלוֹס מִלְּמַעְלָה, כָּךְ הֵם פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם וְנִדְרָשׁוֹת לְאַחֲרֵיהֶם, נִדְרָשׁוֹת לִפְנֵיהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וּכְתִיב (ויקרא יט, כ): אִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אֶלָּא מִשֶּׁהוּא מְנַכֵּשׁ עִמֵּיהּ הוּא אָזֵל וּמִתְעֲבֵיד בְּרָבְיֵי, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנַס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ הוּא נֶחְשַׁד עַל שִׁפְחָתוֹ, אָמַר לֹא חַטָּאת אֲנִי חַיָּב וְלֹא אָשָׁם אֲנִי חַיָּב, חַטָּאת אֲנִי מֵבִיא וְאָשָׁם אֲנִי מֵבִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אֵלּוּ שֶׁהֵם נוֹהֲגִים הֶתֵּר בַּשְּׁפָחוֹת בְּעוֹלָם הַזֶּה עֲתִידִין הֵן לְהִתָּלוֹת בְּקָדְקָדֵי רָאשֵׁיהֶן לֶעָתִיד לָבוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סח, כב): אַךְ אֱלֹהִים יִמְחַץ רֹאשׁ אֹיְבָיו קָדְקֹד שֵׂעָר מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, מַהוּ מִתְהַלֵּךְ בַּאֲשָׁמָיו, כָּל עַמָּא אָמְרִין יֵזִיל הַהוּא גַבְרָא בְּחוֹבוֹי, יֵזִיל הַהוּא גַּבְרָא בְּחוֹבוֹי. נִדְרָשׁוֹת לְאַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כג): שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים, וּכְתִיב (ויקרא יט, כו): לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אַתָּה מַמְתִּין לָעָרְלָה שָׁלשׁ שָׁנִים, וּלְאִשְׁתְּךָ אֵינְךָ מַמְתִּין שֶׁתִּשְׁמֹר עַל נִדָּתָהּ. לָעָרְלָה אַתָּה מַמְתִּין שָׁלשׁ שָׁנִים, וְלִבְהֶמְתֶּךָ אִי אַתָּה מַמְתִּין עַד שֶׁיִּמָּצֶה דָמָּהּ. וּמִי קִיֵּם מִצְוַת הַדָּם (שמואל א יד, לג לד): וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה', וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה, מַהוּ בָּזֶה, רַבָּנִין אָמְרֵי סַכִּין בַּת אַרְבָּעָה עָשָׂר הֶרְאָה לָהֶן, ב' תַּרְתֵּין, ז' שִׁבְעָה, ה' חֲמִשָּׁה. אָמַר לָהֶן כַּסֵּדֶר זֶה תִּהְיוּ שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִים. אֵימָתַי פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֱוֵי אוֹמֵר בְּיוֹם מִלְחֶמֶת פְּלִשְׁתִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל א יג, כב): וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחָמָה וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וגו', וְלֹא נִמְצָא, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ (שמואל א יג, כב): וַתִּמָּצֵא, מִי הִמְצִיאָהּ לוֹ, רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר מַלְאָךְ הִמְצִיאָהּ לוֹ, וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיאָהּ לוֹ. כְּתִיב (שמואל א יד, לה): וַיִּבֶן שָׁאוּל מִזְבֵּחַ לַה' אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ, כַּמָּה מִזְבְּחוֹת בָּנוּ רִאשׁוֹנִים, נֹחַ אֶחָד, אַבְרָהָם אֶחָד, יִצְחָק אֶחָד, יַעֲקֹב אֶחָד, משֶׁה אֶחָד, יְהוֹשֻׁעַ אֶחָד, וְאַתָּה אוֹמֵר אֹתוֹ הֵחֵל, אֶלָּא אֹתוֹ הֵחֵל לִהְיוֹת רֹאשׁ בַּמְלָכִים. אִיכָּא דְאָמְרֵי עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה, הֶעֱלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַה'. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לַקּוֹנְיָא, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בּוֹנֶה אָדָם וְאַחֵר מְבַלֵּהוּ, נוֹטֵעַ נְטִיעוֹת וְאַחֵר אוֹכֵל. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַה כְּתִיב (ישעיה סה, כב): לֹא יִבְנוּ וְאַחֵר יֵשֵׁב לֹא יִטְעוּ וְאַחֵר יֹאכֵל לֹא יִגְעוּ לָרִיק וגו', וּכְתִיב (ישעיה סא, ט): וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם.