פרק כד · אות א
א קְדשִׁים תִּהְיוּ (ויקרא יט, ב), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ה, טז): וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, תַּנְיָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אֵימָתַי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּדֵּל בְּעוֹלָמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה מִדַּת הַדִּין בָּרְשָׁעִים, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִּיִין (יחזקאל לח, כג): וְהִתְגַדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'. וּכְתִיב (תהלים ט, יז): נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה. (ירמיה טז, כא): בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעֵם אֶת יָדִי וְאֶת גְּבוּרָתִי. (מיכה ו, ה): לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה', וְהָדֵין, וַיִגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט.