פרק כג · אות ט
ט תָּנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (ויקרא יח, ג): כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ וגו', וְאִם לָאו (ויקרא יח, ד): אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא לָמָּה אֲנִי ה' כְּתִיב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֲנִי הוּא שֶׁפָּרַעְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל וּמִסְּדוֹם וּמִמִּצְרַיִם, אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, דּוֹר הַמַּבּוּל נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שְׁטוּפִין בִּזְנוּת. אָמַר רַבִּי שִׂמְלָאי כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַנְדְּרָלָמוּסְיָא בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִמְחוּ מִן הָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁכָּתְבוּ גּוֹמָסִיּוֹת לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא, מָצִינוּ שֶׁעַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ רוּחוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת בִּלְבָד, וְאִית לֵיהּ קְרָיָן סַגִיִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו, א ז): וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם, וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם, וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם. סְדוֹמִיִּים רַבִּי יְהשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה לוֹט עוֹמֵד וּמְדַבֵּר עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ (בראשית יט, ה): אַיֵּה הָאֲנָשִׁים וְנֵדְעָה אֹתָם בְּתַשְׁמִישׁ, מִיָּד (בראשית יט, יב): וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל לוֹט עֹד מִי לְךָ פֹה, עַד כָּאן הָיָה לְךָ פִּתְחוֹן פֶּה לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סָנֵיגוֹרְיָא, אֶלָּא (בראשית יט, יב יג): חָתָן בָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, כִּי מַשְׁחִתִים אֲנַחְנוּ. (ויקרא יח, ד): אֲנִי ה', אֲנִי הוּא שֶׁנִּפְרַעְתִּי מִשִּׁמְשׁוֹן וּמֵאַמְנוֹן וּמִזִּמְרִי, וְעָתִיד אֲנִי לִפָּרַע מִמִּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם, אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְיוֹסֵף לְיָעֵל וּלְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ, אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה כְמַעֲשֵׂיהֶם. יוֹסֵף מִנַּיִן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל יוֹסֵף מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, פִּיו שֶׁלֹּא נָשַׁק בַּעֲבֵרָה (בראשית מא, מ): עַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי, צַוָּארוֹ שֶׁלֹּא הִרְכִּינוֹ לַעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ, יָדָיו שֶׁלֹּא מִשְׁמְשׁוּ בַּעֲבֵרָה, (בראשית מא, מב): וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ. גּוּפוֹ שֶׁלֹּא נָגַע בַּעֲבֵרָה (בראשית מא, מב): וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ. רַגְלָיו שֶׁלֹּא הָלְכוּ בַּעֲבֵרָה, (בראשית מא, מג): וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה. מַחֲשָׁבָה שֶׁלֹּא חָשְׁבָה, תָּבוֹא וְתִקָּרֵא חֲכָמָה, (בראשית מא, מג): וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ.