פרק כג · אות ב
ב רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַר קְרָא בִּגְאֻלַּת מִצְרַיִם, מַה שּׁוֹשַׁנָּה זוֹ כְּשֶׁהִיא נְתוּנָה בֵּין הַחוֹחִים הִיא קָשָׁה עַל בַּעֲלָהּ לְלָקְטָהּ, כָּךְ הָיְתָה גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָשָׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגָּאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, לד): אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי וגו'. אֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲרֵלִים, אֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִית וְאֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִיּת, אֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם וְאֵלּוּ לוֹבְשֵׁי כִּלְאַיִם, אִם כֵּן לֹא הָיְתָה נוֹתֶנֶת מִדַּת הַדִּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אִלּוּלֵי שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה לֹא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות ו, ו): לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה', וְאֵין לָכֵן אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמואל א ג, יד): וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה (תהלים עז, טז): גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ, בִּטְרוֹנְיָא, אָמַר רַבִּי יוּדָן מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי וְעַד (דברים ד, לד): מוֹרָאִים גְּדֹלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הֵן, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה אֱמֹר לוֹ הוֹצֵא מֵהֶן גּוֹי הַשֵּׁנִי שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי אָבִין בִּשְׁמוֹ גּוֹאֲלָן, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.