פרק כב · אות ב
ב וְרַבָּנָן אָמְרֵי וְיִתְרוֹן אֶרֶץ, אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בָּעוֹלָם מְיֻתָּרִין, כְּגוֹן זְבוּבִין פַּרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁים, אַף הֵן בִּכְלַל בְּרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב (בראשית ב, א): וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, זוֹ צִיּוֹן, דִּכְתִיב (מיכה ג, יב): צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, אוֹהֵב מִצְווֹת לֹא יִשְׂבַּע מִצְווֹת, וְאֹהֵב בֶּהָמוֹן וגו', שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמִּצְווֹת, וּמִצְוָה קְבוּעָה לְדוֹרוֹת אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן, שֶׁהֲרֵי משֶׁה כַּמָּה מִצְווֹת וּצְדָקוֹת עָשָׂה וְכַמָּה מַעֲשִׂים טוֹבִים הָיוּ בְּיָדוֹ וְיֵשׁ לוֹ מִצְוָה קְבוּעָה לְדוֹרוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים ד, מא): אָז יַבְדִּיל משֶׁה.