פרק כא · אות ח
ח רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינָאי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא בִּבְנֵי בְּרַק, שָׁהוּ שָׁם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲוָה מְשַׁלַּח וְיָדַע מַה בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ, רַבִּי חֲנַנְיָא לֹא הֲוָה שָׁלַח וְיָדַע מַה בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ. שָׁלְחָה לוֹ אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ בִּתְּךָ בָּגְרָה בּוֹא וְהַשִּׂיאָה, וְאַף עַל פִּי כֵן צָפָה רַבִּי עֲקִיבָא בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר לָהֶם כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת בּוֹגֶרֶת יֵלֵךְ וְיַשִּׂיאָהּ, יָדַע מַהוּ אוֹמֵר קָם נְסַב רְשׁוּתָא וַאֲזַל, בָּעֵי לְעַיֵּיל בְּגוֹ בֵּיתֵיהּ וְאַשְׁכְּחָה דְּפַנְיָא לְזָוִית אָחֳרֵי, מָה עֲבַד אָזַל וְיָתַב לֵיהּ עַל מַלְיוֹתְהוֹן דְּנָשֵׁי שָׁמַע קָלְהוֹן דְּטַלְיוּתָא אָמְרִין בַּת חֲנִינָא מְלוֹי קוּלְתִיךְ וּסְלֵיק לִיךְ, מֶה עָשָׂה הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, נִכְנַס אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, לֹא הִסְפִּיקָה אִשְׁתּוֹ לִרְאוֹתוֹ עַד שֶׁיָּצָאת נִשְׁמָתָהּ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עֲנִיָּה זוֹ זוֹ שְׂכָרָהּ, לְאַחַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁהִמְתִּינָה לִי, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חָזְרָה נַפְשָׁהּ לְגוּפָהּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַרְבָּעָה דְבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן, הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עָרוֹם, וְהָאוֹמֵר דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין אִשְׁתּוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, וְהַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. רַב אָמַר אַל תִּכָּנֵס לָעִיר פִּתְאֹם, וְאַל תִּכָּנֵס לַבַּיִת פִּתְאֹם, בִּתְּךָ בָּגְרָה שַׁחְרֵר עַבְדְּךָ וּתְנֶהָ לוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא הֲוָה מְבַעְבֵּעַ, עַל שׁוּם (שמות כח, לה): וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ.