פרק יט · אות א
א וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים וגו' (ויקרא טו, כה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וגו', רֹאשׁוֹ זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה תוֹרָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. כֶּתֶם פָּז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית חֲרוּתִים מִכֶּתֶם פָּז, (שיר השירים ה, יא): קְוֻצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, זֶה הַסִּרְגּוּל, (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, אֵלּוּ קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תַּלְתַּלִּים בְּמִי הֵן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר וּמַעֲרִיב בָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, מא): מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, לְמֹד מֵאֵלִיָּהוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁחִיר וְהֶעֱרִיב בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּבָר זִמַּנְתִּי לוֹ עוֹרְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וגו', מֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה בְּפַרְנָסָה, מִנַּיִן, מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, כָּךְ אִם אֵין אָדָם נַעֲשָׂה אַכְזָרִי עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ כָּעוֹרֵב הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי אַסֵּי הֲוָה עַסְקָן, חָמֵי חַד עוֹרֵב עָבֵיד קֵן עָבֵיד בֵּיעִין, עָבֵיד אֶפְרוֹחִין, נַסְבִינוּן וְיַהֲבִינוּן בְּקִידְרְתָא חֲדַתָּא וַאֲשַׁע בְּאַפֵּיהוֹן תְּלָתָא יוֹמִין, בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין פָּתַח בְּאַפֵּיהוֹן לְמֵידַע מָה אִינוּן עָבְדִין, אַשְׁכַּח יַתְהוֹן דְּעָבְדִין צוֹאָה, וְצוֹאָה עָבְדָה יַתּוּשִׁין וַהֲווֹ פָּרְחִין לְעֵיל מִנְהוֹן וְאָכְלִין לְהוֹן, קָרָא עֲלֵיהֶן הָדֵין פְּסוּקָא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָאֵי וְכַד הֲוָה מָטֵי בְּאִילֵין קְרָאֵי (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזַר וְאָמַר לֵית אַתּוּן חָמִין אוּלְפָנִי מַה נָּהֵיר בְּאַפִּי וְלָמָּה דַּהֲוָה דְּלֵילָא וְדִימָמָא.