פרק יז · אות ב
ב הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב כ, כח): יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ, יְהוּ גוֹרְרִין וּמוֹצִיאִין, אֵימָתַי, בַּיּוֹם שֶׁיְּגָרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַפּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ, הָא כֵיצַד אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַב חִטִּים וְאָמַר לוֹ אֵין לִי, קַב שְׂעוֹרִים, אֵין לִי, קַב תְּמָרִים, אֵין לִי. אִשָּׁה אוֹמֶרֶת לַחֲבֶרְתָּהּ הַשְּׁאִילִנִּי נָפָה, הִיא אוֹמֶרֶת אֵין לִי, הַשְּׁאִילִנִּי כְּבָרָה, וְאוֹמֶרֶת אֵין לִי, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְגָרֶה נְגָעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כֵּלָיו הַבְּרִיּוֹת רוֹאוֹת וְאוֹמְרוֹת לֹא הָיָה אוֹמֵר אֵין לִי כְּלוּם, רְאוּ כַּמָּה חִטִּים יֵשׁ כָּאן, כַּמָּה שְׂעוֹרִים, כַּמָּה תְּמָרִים יֵשׁ כָּאן. לְוַוט בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדֵין קְרָא (ויקרא יד, לז): שְׁקַעֲרוּרֹת, שָׁקַע בֵּיתָא בְּאִלֵּין לְוָוטַיָא. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן.