פרק יד · אות ג
ג דָּבָר אַחֵר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב י, יב): חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר תְּלַת, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִם נוֹטֵל אָדָם אַרְנָקִי שֶׁל מָעוֹת וְנוֹתֵן הַפֶּה לְמַטָּה, אֵין הַמָּעוֹת מִתְפַּזְּרוֹת, וְהַוָּלָד שָׁרוּי בִּמְעֵי אִמּוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיָמוּת, אֵין זֶה שֶׁבַח, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֵמָה זוֹ מְהַלֶּכֶת רְבוּצָה וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ כְּמִין שַׂק, וְהָאִשָּׁה זוֹ מְהַלֶּכֶת זְקוּפָה וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיָמוּת, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר אוֹחֲרֵי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם בְּהֵמָה זוֹ דַּדֶּיהָ בְּמָקוֹם רַחֲמָהּ, וְהַוָּלָד יוֹנֵק בְּמָקוֹם בָּשְׁתָּהּ, וְהָאִשָּׁה זוֹ דַדֶּיהָ בְּמָקוֹם נָאֶה, וְהַוָּלָד יוֹנֵק בְּמָקוֹם כְּבוֹדָהּ, וְאֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִם יִשְׁהֶה אָדָם בְּחַמִּין שָׁעָה אַחַת אֵינוֹ מֵת, וּמֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה מְרֻתָּחִין וְהַוָּלָד נָתוּן בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה שְׁפִיר וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה שִׁלְיָא וְשֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה סַנְדָּל, וְאֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד, הֱוֵי: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. אָמַר רַבִּי תַּחְלִיפָא דְּקֵסָרְיָא אִם אָכַל אָדָם פְּרוּסָה אַחַר פְּרוּסָה לֹא שְׁנִיָּה דּוֹחָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה, הָאִשָּׁה הַזּוֹ כַּמָּה מַאֲכָל הִיא אוֹכֶלֶת וְכַמָּה מַשְׁקִים הִיא שׁוֹתָה וְאֵינוֹ דּוֹחָה הַוָּלָד, אֵין זֶה חַיִּים וָחֶסֶד. אָמַר רַבִּי סִימוֹן מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָׁה עֲשׂוּיָה קִינִין קִינִין, פִּיקִין פִּיקִין, חֲבִילִין חֲבִילִין, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר אֵינָהּ מַשְׁלִיכַתּוּ בְּבַת אַחַת, בְּמַתְלָא אֲמַר אִשְׁתְּרֵי חַד חֲבַל אִשְׁתְּרֵי תְּרֵין חַבְלִין. אָמַר רַבִּי מֵאִיר כָּל תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה רוֹאָה דָּם בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא רוֹאָה, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה מְסַלְּקוֹ לְמַעְלָה לְדַדֶּיהָ וְעוֹשֵׂהוּ חָלָב, כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד וְיִהְיֶה לוֹ מָזוֹן לֶאֱכֹל, וּבְיוֹתֵר אִם הָיָה זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר.