פרק יג · אות ד
ד כְּמִין גֻּלְגֹּלֶת שֶׁל אֵשׁ הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְאָמַר לוֹ אִם נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, הַחַיָּה מִטְרֵפָתָהּ תֹּאכֵלוּ, וְשֶׁאֵינָהּ חַיָּה מִטְרֵפָתָהּ לֹא תֹאכֵלוּ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אִם זְכִיתֶם תֹּאכֵלוּ וְאִם לָאו תֵּאָכְלוּ לַמַּלְכֻיּוֹת. אָמַר רַב אַחָא כְּתִיב (ישעיה א, יט כ): אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, חֲרוּבִין תֹּאכֵלוּ, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא וְצָרִיךְ יְהוּדָאָה לְחָרוֹבָא עָבֵיד תָּתּוֹבָא, יָאֵי מִסְכֵּנוּתֵיהּ לִיהוּדָאי כְּעִזְקְתָא סוֹמַקְתָּא דְּעַל לִבֵּיהּ דְּסוּסְיָא חִוְּורָא. תָּנָא רַבִּי חִיָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה משֶׁה אוֹחֵז בַּחַיָּה וּמַרְאֶה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם, זֶה טָהוֹר וְזֶה טָמֵא.