פרק י · אות ז
ז וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה (שמואל א יז, מט), לָמָּה עַל פָּנָיו, מִתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָעֵר אוֹתוֹ צַדִּיק שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת, דָּבָר אַחֵר, לָמָּה עַל פָּנָיו, עַל שׁוּם דָּגוֹן אֱלֹהָיו שֶׁהָיָה נָתוּן עַל לִבּוֹ, הֵכְמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כו, ל): וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִלוּלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, לָמָה עַל פָּנָיו, הַפֶּה שֶׁאָמַר וְחֵרֵף וְגִדֵּף יִנָּתֵן בֶּעָפָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב מ, יג): טָמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבשׁ בַּטָּמוּן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה עַל פָּנָיו, עַל שׁוּם (דברים לג, כט): וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ וגו'.