פרק ט · אות ח
ח אָמַר רַבִּי אַחָא מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁנִּכְנַס לַמְדִינָה וְעִמּוֹ כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁל לִסְטִים, אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ מַה דָּחֵיל הָדֵין שַׁלִּיטָא, אֲמַר לוֹ הֲדָא פִּסְטָמָא דִילָךְ טָבָא וְלֵית אַתְּ דָּחֵיל מִינֵיהּ, כָּךְ כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת נִתְיָרְאוּ, אָמַר לָהֶן משֶׁה אַל תִּתְיָרְאוּ הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה וְאֵין אַתֶּם יְרֵאִים מִכָּל אֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ז, לז): זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה, וְלָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה. אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲדָא גְּרַזְמִיתָא אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה, לָמָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, כָּךְ לָמָּה שְׁלָמִים בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה, דָּם וְאֵימוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, חָזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים, עוֹר וּבָשָׂר לַבְּעָלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִי שֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא שְׁלָמִים וְאֵין אוֹנֵן מֵבִיא שְׁלָמִים.