פרק ו · אות א
א וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע וגו' (ויקרא ה, א), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כד, כח): אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וגו'. אַל תְּהִי עֵד חִנָּם אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, יב): וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל. בְּרֵעֶךָ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כז, י): רֵעֲךָ וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וגו'. (משלי כד, כח): וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, מֵאַחַר שֶׁפִּתִּיתֶם אוֹתוֹ בְּסִינַי וַאֲמַרְתֶּם (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל (שמות לב, ד): אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַב אַחָא הֲדָא הוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ סַנֵּיגוֹרְיָא הִיא מְלַמֶּדֶת זְכוּת לְכָאן וּלְכָאן, אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל: אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֶרֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי כד, כט): אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כְּתִיב (הושע ו, ז): וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית, בְּרַם הָכָא (הושע יא, ט): כִּי אֵל אָנֹכִי וְלֹא אִישׁ. רְאוּבֵן הֲוָה יָדַע לְשִׁמְעוֹן סָהֲדוּ, אֲמַר לֵיהּ אָתֵי סָהִיד לִי הֲדָא סָהֲדוּתָא, אֲמַר לֵיהּ אִין, כְּשֶׁנִּכְנַס לַדַּיָּין חָזַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ, מֵאַחַר שֶׁפִּתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַדִּין חָזַרְתָּ בְּךָ, לְמָחָר אָתוּ סָהֲדוּ לִרְאוּבֵן גַּבֵּי שִׁמְעוֹן מַה יַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ, אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ, וַהֲלוֹא כְּבָר נָתְנָה תּוֹרָה אִפּוֹפְסִין, וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ.