פרק ה · אות ח
ח תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן מַה נַּגָּרִין הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹדְעִין לְרַצּוֹת אֶת בּוֹרְאָם. אָמַר רַבִּי יוּדָן כְּאִילֵן כּוּתָאי, אִילֵין כּוּתָאי חַכִּימִין לִמְחַסְּדָה, חַד מִנְּהוֹן הֲוֵי אָזֵיל לְגַבֵּי אִתְּתָא אֲמַר לָהּ אִית לָךְ חַד בָּצָל תִּתְּנוּן לִי, מִן דְּיַהֲבָא לֵיהּ אֲמַר לָהּ אִית בָּצָל בְּלָא פִּיתָּא, מִן דְּיַהֲבָא לֵיהּ אֲמַר לָהּ אִית מֵיכַל בְּלָא מִשְׁתֵּי, מִתּוֹךְ כָּךְ אָכֵיל וְשָׁתֵי. אָמַר רַב אַחָא אִית אִתְּתָא דְּחַכִּימָא לְמִשְׁאַל וְאִית אִתְּתָא דְּלָא חַכִּימָא לְמִשְׁאַל, אִית אִתְּתָא דְּחַכִּימָא לְמִשְׁאַל, אַתְיָא לְגַבֵּי מְגֵירְתָא תַּרְעָא פְּתִיחָא, מַדְפְּקָא לֵיהּ, אֲמָרָה לָהּ שְׁלָמָא עֲלָךְ מְגֵרְתִי, מָה אַתְּ עֲבִידָא, מָה בַּעֲלֵיךְ עָבֵיד, וּמַה בְּנַיְיכֵי עֲבִידִין, אֲמָרָה לָהּ טַב, נֵעוֹל, מְתִיבָא לָהּ נֵעוֹל, מָה אַתְּ בַּעְיָא, אֲמָרָה לָהּ אִית לִיךְ מְקִימָה פְּלוֹנִית תִּתְּנוֹן לִי, אֲמָרָה לָהּ אִין. דְּלָא חַכִּימָא לְמִשְׁאַל אָזְלָא לְגַבֵּי מְגֵירְתָא תַּרְעָא מַשְׁקֵיף, פָּתְחָה לָהּ אֲמָרָה לָהּ אִית לָךְ מְקִימָה פְּלוֹנִית, אֲמָרָה לָהּ לָאו. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אִית אָרִיס דְּחַכִּים לְמִשְׁאַל וְאִית אָרִיס דְּלָא חַכִּים לְמִשְׁאַל, דְּחַכִּים לְמִשְׁאַל חָמֵי בְּגַרְמֵיהּ דְּשָׁקַע בַּאֲרִיסוּתֵיהּ, עֲבֵיד לֵיהּ טַב, סָרַק שַׂעֲרֵיהּ, מְחַוַּור מָנֵיהּ, אַפֵּיהּ טָבִין, יָהֵיב חוּטְרָא בִּידֵיהּ, וְעִזְקְתָא בְּאֶצְבְּעֵיהּ, וְאָזֵיל לְגַבֵּי מָרֵי עֲבִידְתָּא וְהוּא אֲמַר לֵיהּ אָתֵי בְּשָׁלוֹם אָרִיס טַב, מָה אַתְּ עָבֵיד, וְהוּא אֲמַר לֵיהּ טַב, וּמָה אַרְעָא עֲבִידָא, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן פֵּירֵי, מַה תּוֹרֵי עָבְדִין, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן שַׁמְנֵיהוֹן, מָה עִזִּים עָבְדִין, תִּזְכֵּי וְתִשְׂבַּע מִן גְּדָיֵּיהוֹן. אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, אֲמַר לֵיהּ אִית לָךְ עַשְׂרָה דִּינָרִין תִּתְּנוֹן לִי, אֲמַר לֵיהּ אִם אַתְּ בָּעֵי עֶשְׂרִים סַב לָךְ. דְּלָא חַכִּים לְמִשְׁאַל, שַׂעֲרֵיהּ מְקַצֵּץ, מָנֵיהּ צוֹאָן, אַפֵּיהּ בִּישִׁין, אָזֵיל לְגַבֵּי מָרֵי עֲבִידְתָּא מַשְׁאִיל לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה אַרְעָא עֲבִידָא, אֲמַר לֵיהּ הַלְּוַאי מַעֲלָה מַה דְּאַפְּקִינַן בְּגַוָּהּ, מַה תּוֹרָא עָבְדִין, אֲמַר לֵיהּ תְּשִׁישִׁין, אֲמַר לֵיהּ מָה אַתְּ בָּעֵי, אִית לָךְ עֲשָׂרָה דִּינָרִין תִּתְּנוֹן לִי, אֲמַר לֵיהּ זִיל קוּם מַה דְּאִית לִי גַּבָּךְ. אֲמַר רַבִּי חוֹנִי דָּוִד מֵאֲרִיסָא טָבָא הֲוָה, בַּתְּחִלָּה מְשׁוֹרֵר בְּקִלּוּס וְאוֹמֵר (תהלים יט, ב): הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, אָמְרוּ לֵיהּ הַשָּׁמַיִם שֶׁמָּא אַתְּ צָרִיךְ לִכְלוּם, (תהלים יט, ב): וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ, אֲמַר לֵיהּ שֶׁמָּא אַתְּ צָרִיךְ לִכְלוּם, מַזְכִּיר וְהוֹלֵךְ (תהלים יט, ג): יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וגו', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אַתְּ בָּעֵי, אָמַר לוֹ (תהלים יט, יג): שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, מִן שִׁגְּגָתָא דַּעֲבָדִית קַמָּךְ. אֲמַר לוֹ הָא שְׁרֵי לָךְ וְהָא שְׁבֵיק לָךְ. אֲמַר לֵיהּ (תהלים יט, יג): מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי, מִן טְמִירָתָא דַּעֲבָדִית קַמָּךְ, אֲמַר לֵיהּ הָא שְׁרֵי לָךְ וְהָא שְׁבֵיק לָךְ. אֲמַר לֵיהּ (תהלים יט, יד): גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדְּךָ, אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת, (תהלים יט, יד): וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי אָז אֵיתָם, אֵלּוּ תּוֹקְפֵי עֲבֵרוֹת, (תהלים יט, יד): וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב, אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתְּ אֱלוֹהַּ רַב וַאֲנָא חוֹבַי רַבְרְבָן, יָאֵי לְאֵל רַב דְּשָׁבֵיק לְחוֹבִין רַבְרְבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים כה, יא): לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא.