פרק ג · אות ב
ב נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה', (תהלים כב, כד): יִרְאֵי ה' הַלְּלוּהוּ כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, יִרְאֵי ה' אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵלּוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר נַחְמָן אָמַר אֵלּוּ גֵּרֵי צֶדֶק. רַבִּי חִזְקִיָּה וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרֵי אִם בָּאִין הֵן גֵּרֵי צֶדֶק לָעוֹלָם הַבָּא אַנְטוֹנִינוּס בָּא בְּרֹאשׁ כֻּלָּן, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ, אֵלּוּ אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי זֶה שֵׁבֶט בִּנְיָמִין שֶׁבָּא בָּאַחֲרוֹנָה, כְּתִיב (תהלים כב, כה): כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִכְנְסוּ אֵצֶל הַדַּיָּן אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, אֵצֶל מִי הַדַּיָּן הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו לֹא אֵצֶל הֶעָשִׁיר, בְּרַם הָכָא (תהלים כבף כה): וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ. רַבִּי חַגַּי גָּזַר תַּעֲנִיתָא נָחִית מִטְרָא, אָמַר לָאו מִשּׁוּם דַּאֲנָא כְּדַי, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וּכְשֵׁם שֶׁלֹּא בָּזָה אֶת תְּפִלָּתוֹ כָּךְ לֹא בָּזָה אֶת קָרְבָּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: נֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב וגו'.