פרק ב · אות יא
יא וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר וגו' וּבָאַיִל הוּא אוֹמֵר (ויקרא א, יא): צָפֹנָה לִפְנֵי ה', אָמְרוּ בְּשָׁעָה שֶׁעָקַד אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ הִתְקִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי כְבָשִׂים, אֶחָד שֶׁל שַׁחֲרִית וְאֶחָד שֶׁל עַרְבִית, וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין תָּמִיד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְקוֹרִין אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה צָפֹנָה לִפְנֵי ה', זוֹכֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲקֵדַת יִצְחָק, מְעִידַנִי עָלַי אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, בֵּין גּוֹי בֵּין יִשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין עֶבֶד בֵּין אָמָה, קוֹרִין אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה, צָפֹנָה לִפְנֵי ה', זוֹכֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: צָפֹנָה לִפְנֵי ה'. דָּבָר אַחֵר, צָפֹנָה לִפְנֵי ה', כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁהֵם צְפוּנִים לְפָנָיו, וּמִנַּיִן שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן צָפֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, יד): חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יְשָׁנִים, עַמְרָם בֶּן קְהָת וְכָל הַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, חֲדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, חֲבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה וַחֲבוּרָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וַחֲבוּרָתוֹ שֶׁל דָּוִד וְשֶׁל חִזְקִיָּה יְשָׁנִים, חֲבוּרָתוֹ שֶׁל עֶזְרָא וְשֶׁל הִלֵּל וְשֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְשֶׁל רַבִּי מֵאִיר וַחֲבֵרָיו, חֲדָשִׁים, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים.