פרק ב · אות ה
ה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן יְחִידִי, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מְצַוֶּה אֶת בֶּן בֵּיתוֹ, אָכַל בְּנִי, אוֹ שָׁתָה בְּנִי, אָזַל לְבֵית הַסֵּפֶר, אָתָא מִבֵּית הַסֵּפֶר. כָּךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת משֶׁה וְאוֹמֵר לוֹ: אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹשֶׂה עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, וְעָבַר אֶחָד עָלָיו, אָמַר לוֹ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, אָמַר לוֹ אֲנִי עוֹשֶׂה עֲטָרָה לַמֶּלֶךְ, אָמַר לוֹ כָּל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לִקְבֹּעַ בָּהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת קְבַע, זְמָרַגְדִּין קְבַע, מַרְגָּלִיּוֹת קְבַע, לָמָּה, שֶׁעָתִיד לִנָּתֵן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל, שַׁבֵּחַ. לְגַדְּלָן וּלְפָאֲרָן, פַּאֵר. לָמָּה, שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהִתְפָּאֵר בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מט, ג): וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.