פרק א · אות י
י מֵאֹהֶל מוֹעֵד, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה סְיָג לְיִשְׂרָאֵל מִסִּינַי, לֹא נֶעֶנְשׁוּ עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁנֵית בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מָשָׁל לִדְיוֹטַגְּמָא שֶׁהִיא כְתוּבָה וּמְחֻתֶּמֶת וְנִכְנְסָה לַמְּדִינָה, אֵין בְּנֵי הַמְּדִינָה נֶעֱנָשִׁים עָלֶיהָ עַד שֶׁתִּתְפָּרֵשׁ לָהֶם בַּדִּימוֹסְיָה שֶׁל מְדִינָה. כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל מִסִּינַי לֹא נֶעֶנְשׁוּ עָלֶיהָ עַד שֶׁנִּשְׁנֵית לָהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שיר השירים ג, ד): עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. אֶל בֵּית אִמִּי, זֶה סִינַי. וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי, זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.