אור ברסלב
ויצא יצחק לשוח - א "כל האומר הקב"ה ותרן - יותרו חייו"

ויצא יצחק לשוח - א

"כל האומר הקב"ה ותרן - יותרו חייו"

כי לכך נוצרת

כתוב בגמרא "אמר ר' חנינא, כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו". אצלנו אם מישהו יבוא ויגיד לנו: הבחור הזה, הוא בחור לא ותרן, אנחנו כבר לא ניקח אותו לחתן לבת שלנו, כי לפי תפיסתנו זו מידה גרועה, אז לא ברור, מה בדיוק השבח להקב"ה בזה שהוא לא מוותר? יותר מזה, יש חמישים שערי בינה, אחד מהם הוא שערי וותרנות, בספר "שערי תשובה" יש שער מיוחד שער הוותרנות, רואים שהוותרנות זו מידה טובה, וכתוב בחז"ל צריך לדבוק במידותיו של הקב"ה "מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון", אז לכאורה אם הקב"ה לא וותרן אז גם אני צריך שלא להיות וותרן.

אלא הפירוש "רחום וחנון" הוא: "מאריך אפיה וגביה דיליה" ה' מאריך את אפו, אבל בסוף גובה את שלו. עכשיו נשאל: אם ה' רוצה לוותר לאדם, אז למה ה' נותן לו עונש? ואם ה' לא מוותר על העונש, אז למה הוא מאריך אף? לדוגמא; אדם הלוה למישהו כסף והגיע זמן הפירעון, אם האדם רוצה למחול על החוב שיוותר לו, אבל מה הענין לדחות? תמיד אומרים על זה תירוץ, גם אנו נאמר את אותו התירוץ, אבל בנוסח שונה, כמו שיר שיש בו שתי קולות. שתי הקולות הם אותו דבר, אבל בכל זאת הקול השני מוסיף הרבה, ונבין את זה בדוגמא, אדם אומר לשוטר שתופס אותו נוהג בלי רישיון: "תעשה לי טובה, תוותר..." הפירוש לוותר שאומרים לשוטר: אני ואתה יודעים שלנסוע בלי רישיון זה לא נורא, אבל מה יש לך כללים וחוקים, אז תעשה טובה תוותר לי, אבל אם אדם שאין לו רישיון, והוא גם לא יודע לנהוג נוסע ודורס ילד חס ושלום, הוא לא יעיז לבקש מהשוטר לוותר לו, הוא בעצמו לא יוותר לעצמו, אין לו מילים להגיד לשוטר, למה? כי הוא מבין שהמעשה שהוא עשה, הוא נורא ואיום.

כאשר אדם אומר "הקב"ה וותרן", פירושו: הוא לא יודע מה זה חיים, הוא לא יודע מה זה מצווה, וממילא הוא אומר שאפשר לוותר על זה, לכן "יותרו חייו" לא יהיה לו חיים, למה? כי הוא בעצמו לא מבין מה זה חיים, וזה גם "מאריך אפיה וגביה דיליה" כפי שאומר הרמח"ל שזה בשביל לתת לאדם זמן, שיבין מעצמו ויעשה תשובה, רואים היום שנותנים במשפט "קצין מבחן" (אני לא מדבר על ה"קצין מבחן" של היום, אלא על העיקרון שבזה) , למה לפעמים במשפט נותנים "קצין מבחן"? בשביל שתגיע למסקנה לבד תעשה תשובה לבד, לא רוצים להעניש, רוצים שהאדם יוציא מעצמו את הטעות שלו. ולדוגמא, תינוק בן שנה שאכל רעל עכברים, אפילו בשעה שתים-עשרה בלילה אי אפשר "לוותר" לו על זה, ולוקחים אותו לבית חולים להוציא את הרעל מהגוף, אבל הקב"ה אומר: בטח שאי אפשר להשאיר את הרעל עכברים בילד, אבל מה? אני נותן לך זמן שהרעל לא יזיק לך, בכדי שתוציא את הרעל לבד, לכן שייך רק להאריך זמן, אבל לא לוותר, רק מי שלא יודע מה זה עבירה, מה זה תורה, מה זה חיים, הוא אומר הקב"ה וותרן!

תוכן העניינים

ויצא יצחק לשוח - א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה