אור ברסלב
ויען אליהו שיעור נפח הזית

ויען אליהו

שיעור נפח הזית

בעניין כיצד משערים "כזית"

שאלה כ"ג: מה דעת גדולי דורנו בשיעור נפח הכזית ?

תשובה: נכתוב בקצרה דעות הפוסקים בזה.

עיין בדברי מרן החזו"א, (בקונטרס השיעורין סי' ל"ט אות י"ז) שאפשר לסמוך על שיטת הרמב"ם שכזית ב' שלישי ביצה שלנו עם קליפתה.

והיינו שיטת הרמב"ם שהכזית לא יותר משליש ביצה, שאחרי הכפלת השיעורים לשיטת החזו"א, היא ב' שלישי ביצה שלנו. וכן כתב בספר שעורין של תורה להגרי"י קניבסקי זצ"ל (שעורי המצוות אות כ"ד ובספרו קהילות יעקב פסחים סי' ל"ח) והביא ג"כ ששיטת החזו"א לשער לפי 33 סמ"ק שהוא שליש ביצה (לשיטות שנתקטנו הביצים ושיעור ביצה שהיה-100 סמ"ק).

(ועיין עוד בספר מידות ושעורי תורה (פט"ו עמ' רנ"ו הערה 124) מה שכתב עוד בדעת החזו"א והשיעורין של תורה, ומה שכתב המנחת יצחק (ח"ח סי' צ"ב)).

ובספר וזאת הברכה (עמ' 207) כתב שדעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שיעור הכזית 31 סמ"ק.

ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סימן ס'), ובשו"ת אור לציון (ח"ג במבוא ענף א' אות ט') ובשו"ת יביע אומר (ח"ח סימן כ"ב אות ה') כתבו לשער לפי 29 סמ"ק, וכן כתב הגר"מ מאזוז שליט"א בחוברת אור תורה (ניסן תשנ"ו).

ופסקי תשובות (ח"ב עמ' תשפ"ה ס' א') הביא, שמנהג פשוט על פי גדולי ישראל, לשער לענין ברכה אחרונה (בין לענין ברכת המזון ובין לענין שאר ברכות אחרונות), שיעור 27 סמ"ק, שהוא כמידת חצי ביצה בינונית, וכפי השיטה שלא נתקטנו הביצים. (וציין בהערות שם שמקורו בשו"ת שבט הלוי שם). וכן כתב בחזון עובדיה מהדורא חדשה (ערך מוציא מצה עמ' ע"ג) ובשארית יוסף, (ח"ג סימן ר"ז עמ' שמ"ה) ועיין שם מה שכתב הבהרה כללית.

ובספר ברכת ה' (ח"ב פ"א עמ' כ"ו) כתב שנפח כזית 26 סמ"ק, ע"ש טעמו (הערה 21).

ובאור תורה (סי' ע"א ניסן התשס"ו) הביאו, שבקונטרס זית רענן כתב להוכיח מהרבה ראיות ששיעור כזית 13 סמ"ק. (כחצי קופסת גפרורים רגילה) והסכים עמו הגר"מ מאזוז שליט"א לעיקר דינא, ושיזהר שלא לאכול משיעור זה.

ועיין עוד בספר שעורין של תורה (סי' י"א), שדעת הגר"ח מוואלוזין שמשערים כזית לפי זית בינוני שבכל דור ודור. ושכן מתבאר בהדיא בתשובת הגאון ז"ל שבתשובת הגאונים שערי תשובה (סי' מ"ו) ובאשכול (ח"ב ירושלים צ"ח צד 56) ובתשובת הגאונים (ליק סי' צ"ה), ושכן דעת הראב"ן.

וכן בספר מידות ושיעורי תורה (פט"ו הערה 111) יישב על פי זה את דברי השו"ע (סי' תפ"ו) וראה עוד שם במילואים, שלכאורה יש לזה ראיה מלשון הגאונים. וכן סיפר הגרש"ז אוירבאך זצ"ל, שכן הורה בעל האבני נזר מסוכצו'ב למעשה, בעת שנשאל ע"י אדם שאכל מזונות מהו שיעור כזית לברך עליו ברכה אחרונה, וסימן על אצבעו עד אחרי הציפורן מעט. ואמר, בכשיעור זה יש כזית. ובספר וזאת הברכה (עמ' 346) כתב שהוא מעט מאוד כ-3-5 סמ"ק.

ועיין עוד בספר "כזית השלם" (הוצאת פלדהיים באנגלית,עמ' 15) שכתב בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א שענה לו (במכתב). וז"ל: "קבלה בידינו ממרן החזו"א זצ"ל שעל שליש ביצה של זמננו מברכים ברכה אחרונה.

ובאמת ס"ל לחזו"א זצ"ל דמעיקר הדין משערים בזית של זמננו, שהוא פחות בהרבה משליש ביצה. אמנם היות שיש זיתים בזמנינו שמגיעים לגודל של שליש ביצה של זמננו, לכן יש להחמיר לברך ברכה אחרונה על שיעור של שליש ביצה של זמננו".

וע"ש שכתב שאין שום צורך להחמיר עד שידע שאכל כחצי ביצה. ומי שרוצה להחמיר תע"ב. והוסיף עוד שם, ששמע מאחד מבני משפחת הגר"ח שליט"א כשגמרו שידוך, נתן לו הגר"ח שליט"א ארבעה שקדים לאכל, ואח"כ צוה לו לברך ברכה אחרונה . שלכל היותר זה שליש ביצה של זמננו , שהוא כ-17סמ"ק.

תוכן העניינים

ויען אליהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה