בעניין לימוד הלויים
שאלה י"ח: הגמ' במסכת חולין(דף כ"ד ע"א) מקשה, בפרשת במדבר(פ"ד פסוק ג')נאמר בעניין עבודת הלוים "מבן שלשים שנה ומעלה" וכו'. ובפרשת בהעלותך(פ"ח פסוק כ"ד) נאמר "מבן חמש ועשרים שנה ומעלה" הא כיצד? ומיישבת הגמ', מעשרים וחמש שנה ללמוד ושלשים שנה לעבודה. וקשה מה למדו בחמש שנים הללו? הרי הלויים עסקו בעבודת משא, נעילת שערים, לשיר ולטעון עגלות(עיין פירוש רש"י שם), וא"כ האם בשביל עבודות הללו צריך כ"כ הרבה שנים?
תשובה: מצינו בילקוט שמעוני (פרשת בהעלותך פרשה ח') שלמדו הלכות עבודת בית המקדש. שם נחלקו ת"ק ור' יוסי כמה שנים אדם שלא ראה סימן ברכה בלימודו שוב לא יראה. ת"ק סובר חמש שנים והביא ראיה לדבריו מהלויים וכנ"ל. ור' יוסי סבר שלש שנים והביא ראיה מהפסוק בדניאל (פ"א פסוק ה') "ולגדלם שנים שלש וכו' וללמדם ספר ולשון כשדים".
ומקשה שם, מדוע ר' יוסי לא למד מהלויים וכדעת ת"ק ? ותירצו "שאני הלכות עבודה דתקיפן" ולכן א"א ללמוד מהם. והיינו, היות והלכות עבודה הם הלכות קשות לכן הוצרכו שם הלויים ללמוד חמש שנים, אך לשאר לימוד די שלש שנים כדי לראות אם אין לו ברכה בלימודו.
ומוכח שלמדו הלכות עבודת בית המקדש, וכן כתב רש"י בפרשת בהעלותך (פ"ח פסוק כ"ד) וז"ל "מבן כ"ה בא ללמוד הלכות עבודה"
והטעם שהוצרכו ללמוד הלכות עבודה. כי ידוע מה שכתב הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל (פי"ג הל' י"ב-י"ג) "שבט לוי הובדל להיות עובד את ה', לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל".
וא"כ, גם בבית המקדש, היו הלויים מורים הלכות עבודה והלכות טומאה וטהרה, השייכים לכהנים. ולכן היו צריכים להיות בקיאים בכל זה.
ומצאנו בספר דברי הימים (א' פכ"ג פסוק ג' וכן בפסוקים מכ"ח ואילך) שדוד המלך לקח את הלוים "לעבודת בית ה' על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש. ומעשה בית האלוקים".
ופרש"י "שאם יטמא הבית וכליו שיהיו הם ממונים לטהרו" וכן פירש הרד"ק שיהיו הלויים מזומנים לטהרת כל קדש" וכן פירש הרלב"ג בפסוק ג' וז"ל "ר"ל שהם ינקו הבית וכל חלקיו וישמרוהו מטומאה. והקדשים גם כן ישמרום שלא יטמא. ועל מלאכת לחם המערכת וסלת המנחה שתהיה מנופה לפי מה שראוי והרקיקין והרביכין והחביתין ולמדוד מה שראוי למדוד שם לצורך העבודה בלח או ביבש" וכו'
ובהמשך כתב "ומהם מנה שוטרים ושופטים ששת אלפים. כי משבט לוי היו מורי התורה ולזה היו מהם סנהדרין גדולה וקטנה והשופטים במקומות ישראל" וכו'.