בדין הדליק נרות חנוכה מעט אחר צאת הכוכבים · דעת הטור
ועיין בטור (סי' תרע"ב) וז"ל: "ומ"מ עדיין זמנה כל הלילה, ודלא כהרמב"ם ז"ל שכתב עבר זה הזמן אינו מדליק".
ועיין בב"י שהעיר על הטור, שהרי מלשון הרא"ש שכתב "ראוי להחמיר ולהדליק בתחילת הלילה", משמע שאם עבר הזמן ידליק מספק, וכן כתבו התוס' בשם ר"י פורת, וא"כ מדוע פסק הטור שיכול להדליק ללא ספק כל הלילה.
והנה העיר ידידנו הרב חיים איבגי שליט"א, לכאורה מנין לב"י לדייק מהרא"ש שאחר חצי שעה ידליק מספק, הרי אדרבה מלשון הרא"ש משמע שסובר שהלכה כתירוץ ב', ויכול להדליק מדינא כל הלילה. אלא שראוי להחמיר להדליק בתחילת הלילה. ומדוע דימה הב"י את שיטת הרא"ש לשיטת ר"י פורת, והרי הם לא שוים.
וראינו למאמ"ר (ס"ק ד'), שהשו"ע דקדק כך מדברי הראש, שכתב: "אבל מכאן ואילך עבר הזמן". אך ע"ש בסוף דברי המאמ"ר, שיותר מסתבר שדעת הרא"ש שיכול להדליק כל הלילה כמו שהבין הטור, ומה שכתב הרא"ש שמכאן ואילך עבר הזמן היינו עבר עיקר הזמן של מצוה כתקנה אך זמנה כל הלילה. וכ"כ בקיצור פסקי הרא"ש ס"ק ג' (שחיבר הטור) וז"ל "ולאחר זה הזמן עבר עיקר זמנה".
והוסיף המאמ"ר דלפי הבנת הב"י, היה לרא"ש לומר שהמדליק מכאן ואילך אינו מברך, כיון שאינו מדליק אלא מספק. דהא קי"ל ספק ברכות להקל. וכן ראינו בפרישה (ס"ק א', המובא בטור "המאור") שכתב להסביר כן דברי הטור ע"ש.
ועוד, כיום שמדליקים בפנים א"כ אף לרא"ש אפשר לכתחילה להדליק כל הלילה. כמו שכתב הרא"ש להדיא, וא"כ אפשר לומר שכך הבין הטור בדברי אביו, ולכן כתב בפשטות שהרא"ש חולק על הרמב"ם.
ועיין בהגהות והערות הטור (הוצאת מוסדות שירת דבורה, אות ג') שהעירו על הב"י, שהרשב"א כתב שאחר חצי שעה יכול להדליק ללא ספק, וכמו שהזכרנו שרק לכתחילה ראוי להדליק בחצי שעה. [והסביר הרשב"א שם, דמה שאמרו שהרגיל בנר הויין ליה בנין ת"ח, היינו לעניין זה שידליק בזמן, וציין את הגמ' בדף כ"ג ע"ב ע"ש. ועיין עוד בריטב"א (שבת כ"א ע"ב הנד"מ) מה שכתב על דברי ספר התרומה].
וא"כ מצינו בפוסקים שיכול להדליק כל הלילה ללא ספק, ולכן פליג הטור בסתמות על הרמב"ם. וכן כתב הכנסת הגדולה בשם הראנ"ח ושכ"כ הפר"ח .