מעשה אבות
מעשה ברבי ישמעאל שלמד תורה בבית המדרש, כשהיה חוזר מבית המדרש, אימו היתה מכינה לו קערה מלאה מים לרחוץ רגליו. כשהיה רוחץ את רגליו היתה אימו שותה את המים, כשראה רבי ישמעאל כך, לא רצה לרחוץ את רגליו בקערה שהכינה לו אימו.
ראתה אימו שבנה לא משתמש במים שהכינה לו לרחוץ את רגליו הלכה לבית מדרשו של רבי ישמעאל ואמרה לחכמים: ''ישמעאל בני אינו מקיים מצוות כיבוד אב ואם''. כששמעו כך החכמים אמרו בתמיהה: ''ישמעאל? הרי ישמעאל מדקדק במצווה קלה כבחמורה ואיך לא יקיים מצווה כזו חשובה''?
סיפרה להם אימו של רבי ישמעאל על המעשה עם המים, לאחר ששמעו החכמים על המעשה פסקו שחייב רבי ישמעאל לכבד את רצון אימו וחייב הוא להמשיך במנהגו הקודם, שזה רצון אימו.
עוד מעשה שהיה בעיר הקודש צפת, בזמנו של רבי יוסף קארו.
היה זה חורף קשה, שלג כבד כיסה את העיר צפת וקור עז פקד את העיר. היתה שם משפחה שחיו בעוני גדול ולהם בן קטן שהיה לומד תורה אצל מלמד תנוקות של בית רבן, והיו משלמים לו שכר מלחמם חודש בחודשו כדי שהמלמד יוכל לפרנס את משפחתו.
לאחר שהחמיר מצבם הכלכלי לא יכלו לשלם למלמד את שכרו, במשך שלושה חודשים. והיות שהמלמד היה מפרנס את משפחתו משכר זה לא יכל להשלים עם מצב זה ושלח את הילד לביתו חזרה.
כשראו זאת ההורים, נותרו אובדי עצות. לפתע עלה רעיון.במוחה של האם: ''אולי נמכור את תנור החימום שברשותנו שנוכל להמשיך לשלם ללימודי בננו''. וכך עשו. ובגלל מסירות נפש זו של ההורים גדל וצמח הילד האיר וחימם את העולם בחכמתו בתורת הנגלה והנסתר.
הקב''ה שילם להם מידה כנגד מידה, כשם שהם ויתרו על חום התנור ואורו, ה' עשה שבנם יאיר את העולם ויחמם את הלבבות בתורה והלא הוא הרדב''ז ע''ה זיע''א.
מעשה שהיה עם הרב שריה דבליצקי, שגדל בבית של הורים עשירים ולו היו כמה אחים, כאשר כל אחד מן האחים גדל, שמו אותו אחראי על אחד העסקים של המשפחה ורק לרב שהיה לו חסרון בדיבור שוטף, שלחו לישיבה. אמרו עליו שמתקשה הוא בדיבור ולכן אינו מתאים לעסקים. כך גדל ולמד, ולימד, וכתב ספרים ונהיה גדול בתורה, אחיו לעומתו נשארו אנשים פשוטים. והיום הם אלו אשר נהנים ממנו ומקבלים ממנו עצה ותושיה והוא הדמות החשובה שבמשפחה.מעשה במורנו ורבנו רבן של כל ישראל הרב עובדיה יוסף שליט''א:
בילדותו למד בישיבת פורת יוסף, מצבם הכלכלי בבית היה קשה ולאביו היה קשה לפרנס את הבית. היתה לאביו מכולת קטנה שהיה מתפרנס ממנה, הוא ביקש מבנו שיעזור לו לעבוד בחנות ולא ילך לישיבה. וכך עשה.
והנה הרב עזרא עטיה זצ''ל ראה שהרב עובדיה לא הופיע בישיבה. הלך לביתו ונודע לרבינו שהוא נמצא במכולת של אביו, מיד הלך הרב עטיה לשם וכשהגיע שאל את אביו מדוע בנו עובדיה לא הגיע לישיבה?
ענה אביו ואמר: המצב קשה ואני צריך את עזרתו. אמר לו הרב עטיה: אני אעבוד במקומו והוא יחזור לישיבה, וכך אמנם התכוין לעשות. אביו של הרב עובדיה התבייש מהרב עטיה ושלח את הרב עטיה ואת בנו עובדיה לישיבה לספסל הלימודים וכך נולד גדול הדור שספריו וזיכוי הרבים שלו התפשט בכל העולם כולו ותלמידיו זוכים ומזכים את הרבים בכל פינות העולם ואין אנו יכולים לאמוד את גדולתו של הרב שאילו היה נשאר בעל מכלת עד היום מי יודע איך היו נראים פני הדור כעת.
השאיפה אחר הטוב ביותר היא לגדל ילדים שיהיו תלמידי חכמים כמו שכתוב (מסכת ברכות כח:) ''מנעו. בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים''. ויש הורים המתחכמים ואומרים: אנו רוצים שילדינו ילמדו מקצוע כגון רופא, מהנדס, וכו''...'' וגם ''שילמדו תורה. זוהי טעות גדולה שהם אינם יודעים מהו הטוב האמיתי והם שואלים בלשון תמיהה: ''מי יהיה רופא? מי מהנדס? וכו'...''. ולהם אנו עונים תשובה: ''שישלחו את בניהם למקום הטוב ביותר והוא ללמוד תורה ואם לא יצליחו בלימודם בתורה, ישלבו תורה במקצוע. נמצאנו למדים שכל אב ואם בישראל צריכים לראות את בניהם בחזקת גדולי הדור וישקיעו בהם כאילו מגדלים את גדול הדור בביתם.
יהי רצון שה' יזכה אותנו ללמוד ממעשי אבותינו וללכת בדרכיהם. אמן כן יהי רצון.