חינוך ילדים על מי מנוחות
בית שיש בו שקט ואוירה טובה, משפיע מאוד על חינוך הילדים וגורם לצמיחה ברוחניות כי כאשר הלב שמח הוא מוליך את הרגלים לאן שצריך ופעולות הצריכות להעשות, נעשות ביתר קלות. ודבר זה ראינו ביעקב אבינו עליו השלום שכתוב בתורה (ויצא כ''ט, א'): ''וישא יעקב רגליו, וילך ארצה בני קדם''. פירש רש''י הקדוש: ''משנתבשר בבשורה טובה, שהובטח בשמירה נשא ליבו את רגליו ונעשה קל ללכת''. כך מפורש בבראשית רבה (ע''ח') עד כאן.
אם כן, למדים אנו מדברי רש''י שכשאדם שמח קל לו לפעול, וכשפועל בשמחה פעולתו אחרת לגמרי לטובה, משפועל בעצבות. לכן קיים הבדל גדול בהצלחת הילד בלימודים, כאשר המצב בבית טוב מאשר המצב בבית להיפך חס ושלום, כי כאשר הילד שמח ורגוע אז קל לו יותר ללמוד. זוהי גם אחת הסיבות שהילד נרדם בתלמוד תורה, ועוד סיבה למצב זה של הילד היא מחוסר ידיעת ערך חשיבות לימוד התורה, שהרי אם היו הילדים יודעים את חשיבות התורה כמובן שלא היו נרדמים כלל ודבר זה חשוב מאוד לעוררו אצל הילדים.
כמו למשל, אם יאמרו לאדם שתינתן לו האפשרות להכנס לבית אוצר המלך לזמן קצוב וכל מה שיוכל להוציא בזמן זה, שלו יהיה.
אם נתאר אדם זה בדמיוננו, נראה שאדם זה יוציא מירב כוחותיו על מנת לאגור ולהוציא כמה שיותר אוצרות מכיוון שהוא מבין שזה דבר טוב ושזה יעזור לו בעתיד.
כמו שכתוב ביעקב (ויצא כ''ט, כ'): ''ויעבוד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אותה''. כלומר מכיוון שרחל היתה כה חשובה ליעקב, שבע שנים של עבודה קשה, עברו עליו כמו ימים אחדים וכדי להבהיר עניין זה יותר ראיתי להביא מעשה ששמעתי:
''מעשה באדם יהודי עשיר שאת חייו ניהל ככל שאר העשירים, מלווה בפינוקים ועידונים ביד רחבה. אלא שביום מן הימים היה חייב אותו עשיר להפליג לארץ אחרת שמעבר לים לצורך עסקיו, לכן העשיר שרגיל בתפנוקים ארז את חפציו ומטלטליו ולקח סכום כסף גדול כדי שיספיק לו להתפנק גם בבתי מלון מסעדות וכדומה. כאשר הגיע העשיר לנמל וירד מהספינה ניגש אליו אחד מאנשי המקום שהבעת פניו העידה עליו שהוא ממהר מאוד, פנה אל העשיר ואמר:
''סליחה, אדוני נראה לי במלבושו ובמראהו כסוחר, לכן פניתי לכבודו כי יש בכיסי אבן טובה ששווה הון עתק וברצוני למוכרה, החפץ אתה לקנותה?
נענה העשיר להצעתו והנהן ראשו לאות הסכמה.
הוציא אותו האדם את האבן מכיסו והראה אותה לעשיר.
הסתכל העשיר באבן במבט בוחן וראה שאבן זו נדירה ויקרה שאין בכל הארץ כאבן זו ויוכל להרויח עליה את כל משכורתו שביקש לעשות. אמר העשיר לאותו אדם: ''ברשותי אין סכום כסף גדול שאוכל לתת לך בעבור האבן.
אמר לו בעל האבן: ''אני זקוק לכסף מאד לכן תן לי מה שיש ביכולתך לתת ונסיים את המכירה. הוציא העשיר את כל כספו ונתנו לאותו אדם והעשיר הסוחר נשאר עם האבן ביד אך בלא כסף ואיך יוכל לחיות כך. זמן הפלגתו חזרה ארצה רק בעוד שבוע ימים ולכן הוצרך אותו עשיר הרגיל בפינוקים ללון ברחובות, בגנים ובפרדסים והיה אוכל מכל הבא ליד באין ברירה.
לאחר שהגיע זמן ההפלגה חזרה, ישב סוחר אחר מאותה העיר שבה גר העשיר שכבר הכירו כמה שנים וידע שרגיל הוא בחיי תפנוקים ופינוקים וכאשר ראה אותו במצב שהיה נמצא בו באותה מדינה, מתרפס באשפתות שאלו: ''איך מסוגל הוא לחיות בצורה כזו בעוד שבמשך חייו חי חיי עידונים ופינוקים''?
ענה לו העשיר: ''כשנגיע לארצינו אספר לך ממה נובע כוחי לעמוד בכל אלה''.
ובאמת כאשר הגיעו לארצם וירדו מהספינה הוציא העשיר את האבן מתיקו ואמר לידידו הסוחר: ''רואה אתה אבן זו? המחשבה על אבן זו כשידעתי שאגיע לארצי ואמכור אותה, היא שנתנה בי הכח לסבול כל שבעת הימים, כי ידעתי שכשאגיע לארץ אוכל לרכוש בה ככל אשר ארצה.
מכאן אנו למדים שכאשר האדם יודע חשיבותו של דבר מקבל הוא כוחות גדולים לעשותו וקל לו להתמודד במצבים קשים.
ולמסקנה צריכים אנו להחדיר לבנינו את חשיבותה של התורה ושל המצוות על מנת שיוכלו לקיימם בשמחה ובאהבה וה' יהיה בעזרנו, אמן כן יהי רצון.