גדרות למקננו וערים לטפנו
(פרשת מטות)
בהגדה של פסח כתוב על ארבעה בנים והם: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול וברשע כתוב ששאלתו היתה: ''מה העבודה הזאת לכם''? ומשאלה זו למדו חז''ל ששאלת רשע שאל, ובאמת מה ראו חז''ל בשאלה זו וקבעו שהוא רשע? ישנם הרבה הסברים לכך אלא שיש הסבר אחד הקשור לעניננו:
כאשר צדיק בא לעיר שואל הוא דבר ראשון ''איפה יש פה בית כנסת, תלמוד תורה, מקוה וכו'...'' והרשע דיבר ראשון ושאל: ''מה העבודה הזאת לכם''? כלומר, יש עבודה אחרת? הבדל של שמים וארץ בין הצדיק לרשע, כלומר ירא שמים פניו תמיד נשואות לשמים, לרוחניות, לעומת עם הארץ שקשור תמיד להבל הארץ ולגשמיות. ובעצם דבר זה רואים אנו בתורה (במדבר פס' ל''ב) שביקשו בני גד ובני ראובן לקבל את ארץ הגלעד ולאחר שמשה רבנו ענה להם ואמר''ואחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה''? ענו הם ואמרו למשה רבנו ע''ה: ''גדרות צאן נבנה למקנינו פה וערים לטפנו ואנחנו נחלץ חושים (נהיה מהירים וזריזים) לפני בני ישראל''. כלומר נעזור להם במלחמה ורק אחר כך נחזור לארצנו ובאמת לאחר דברים אלו אמר להם משה רבנו ''אם תעשו את הדבר הזה וגו'... בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם וגו'... והיתם נקים מה' ומישראל וגו'...''.
אלא שהדבר פלא הוא, הלא הצעה זו הם הציעו אותה ולמה משה מרחיב להם את הדיבור הזה? די לו לומר ''היוצא מפיכם תעשו'' אלא כפי שהסבירו המפרשים היה גם כאן ויכוח יסודי בין דברי משה לדבריהם, נכון הוא הדבר שהם הציעו באופן כללי את אותה ההצעה, אלא שהבדל חשוב מאוד הבדיל בניהם שהם בני גד ובני ראובן הקדימו בדבריהם, שרוצים הם לבנות גדרות צאן ורק אחר כך הערים לטף. ואילו משה רבנו ע''ה הקדים הטף למקנה באומרו ''בנו לכם ערים לטפכם, וגדרות לצאנכם'' כאשר הרגיש בדבריהם שחביב עליהם ממונם יותר מטפם וזה היפך דעת תורתינו הקדושה והפך השקפתנו כיהודים עבדי ה'.
אלא שלצערנו ובעוונותינו הרבים נמצא הוא גם היום אצל חלק מהעם ויש כאלה אשר דואגים לממונם יותר מטפם. ועל הממון הם שמים כל גופם נפשם ומרצם וכוחם ואילו על טפם לא חושבים פעמיים כגון באיזה בית ספר יחנכו אותם, באיזו סביבה הם יגדלו ועם איזה אנשים יתחברו וכו'. לעומת זאת על כספם וזהבם חושבים הם הרבה ומתיעצים עם מי שרק אפשר לפני שישקיעו אותו בדבר מסוים וגם לאחר כל זה הם בפחד מתמיד שמא יפסידו אתו ועל ילדיהם הם לא ניסו אפילו לברר לאיזה בית ספר יותר טוב לרשום אותם ובטח שהם לא בפחד על חינוכם.
לעומתם הורים שידאגו לבניהם לחינוך טוב וידאגו שיסתובבו אך ורק עם חברים יראי שמים וכל הזמן ישגיחו עליהם רוב הורים אלה זוכים כשמתבגרים, ל''כיבוד הורים'' מיוחד במינו ולעומת זאת הורים המשקיעים בממונם כספם וזהבם הלך להבל וריק וכבר אמר דוד המלך ע''ה בתהלים (מ''ט, י''ח) ''כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו''. והזורע פרחים יהיה מבושם והשותל בצל יצטער מריחם.
ועל זה בא משה רבנו ע''ה מנהיג העם לעולם ועד ואמר: בנו לכם ערים לטפכם הקדימו תשומת לב יותר לטף ורק אחר כך על המקנה, צאן, גשמיות וזה עיקר השקפת היהדות, קודם כל הרוחניות ורק אחר כך הגשמיות כמו שאומרים אנו בכל יום ''משיב הרוח ומוריד הגשם'' ז''א שמרומם הרוח (רוחניות) ע''י שמוריד הגשם (הגשמיות). וה' יזכנו לעבדו באמת, לאהבו ולעשות רצונו כרצונו. אמן ואמן