אור ברסלב

וילכו שניהם יחדיו

בן יזכה אב

המלחמה על הזמן הפנוי

(פרשת וירא מובא מספר קול יהודה של הרב יהודה צדקה זצ''ל)

''ואברהם היה יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ, כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו''. (בראשית י''ח פס' י''ח, י''ט).

פירש רש''י ז''ל'', כי ידעתיו'' מלשון חיבה.

הנה אברהם אבינו נתנסה בעשרה נסיונות ובכל זה אין אומר הכתוב ''ידעתיו'' מלשון חיבה אלא רק עבור אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו.

ומכאן רואים מה גדולה מעלת חינוך הבנים ודקדק לומר ''אחריו'' כי לפעמים אדם מחנך את בניו אך זה לא חודר פנימה רק בפניו למראית עין הם מתנהגים כשורה, אך לאחר שהוא פונה עושים הם מה שליבם חפץ. לזה בא הכתוב ומדגיש אחריו כי זה העיקר שידע לחנך את בניו שיהיו שומרי צדקה ומשפט גם אחריו וגם שהוא הולך לעולמו ויהיה בטוח שבניו אחריו ממשיכים דרכו בדרך התורה ובזאת ניתן לבאר הכתוב (במשלי כ' פס' ז') ''מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו'' דרשו חז''ל ''אל תקרי בתומו אלא במותו''. מי נקרא צדיק? מי שיודע שהוא מתהלך לעולמו ובניו ממשיכים דרכו, אדם זה באמת אשריו ואמר ''מתהלך'' ולא אמר ''הולך'' כי כשאדם מת הרי הוא עומד אין בידו להוסיף עוד תורה ומעשים טובים אך אם השאיר אחריו בנים העוסקים בתורה ובמצוות הרי הוא גם במותו מתהלך. אמנם הוא לא הולך אבל מתהלך על ידי בניו ועולה ממדרגה למדרגה, ואשרי הזוכה לכך.

אמנם יש לעמוד על הפסוק הזה ''איזה צדיק לא יצוה את בניו אחריו''? ועוד, אברהם התנסה נסיונות קשים יותר כמו העקדה וכו''... ולמה אמר בלשון חיבה רק פה? אמנם אם נתבונן נראה שמעלה זו קשה ביותר, הפסוק לא אמר ''אשר יצוה'' בלבד. הכתוב הוסיף ''ושמרו דרך ה'', כלומר אברהם אבינו מצוה צוואה כזו שתביא לידי ''ושמרו'' ולא כמו שיש אנשים שאומרים אני ציויתי את בני ואיני עומד על המשמר שהציווי שציוה יהיה בבחינת ''ושמרו''.

ומכאן אנו למדים שלצוות את בנינו זה לא מספיק אלא צריך לעמוד על המשמר ולהשגיח שהם יקיימו את הציווי. וה' יהיה בעזרנו. אמן ואמן.

תוכן העניינים

וילכו שניהם יחדיו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה