אור ברסלב

ויוסף שאול (אלישר)· הרב יוסף שאול אלישר

ברכות

דף טו.

הקדמה:

הקדמת המחבר בשפה רפה מדבר:

ישמח האיש ויגל הישר באדם אשר שם מנת חלקי עם שוחרי התורה לעבדה ולשמרה בדרישה וחקירה כי טוב סחרה כאשר היתה באמנה מימים ימימה בירושלים הבנויה קריה נאמנה בני עליה שדעתן יפה סולת נקיה בקיאים בחדרי תורה עמהם עז ותושיה חכימיא וספריא כגפן פוריה לוחמים במלחמתה של תורה. להם ורוע עם גבורה ויציבו להם ציונים ציצים ופרחים נטעי נעמנים פרים קודש הלולים וכולו מחמדים זה חלק אדם ישר יודע התעלומות ובוחן הכליות הוא יודע כי לא בי היא ואיני מאנשיה. מכיר אני מיעוט ערכי שפלותי ודלותי בדעת, ומני אזלא מילתא לא מינה ולא מקצתה, ומה מני יהלוך באמרי שפר אמר עם הספר לחבר חיבורים ולעשות לי שם כשם הגדולים הגם שאול בנביאים. ידעתי גם ידעתי רבים יהיו בבקורתי רבים ישאלו ויתמהו. ראו מה הביא לנו האי"ש אין כל חדש כי כולו תבן וקש, וגם אני מצדיק דבריהם דברי אמת וישר ישמעו הקוראים ויאזינו המקשיבים כי לא להתכבד ולהתפאר חיברתיו וטפחתיו. כי מי אנכי פחות שבערכין אשר אבוא אחרי אריות גאונים אדירים ראשונים כמלאכים עמודי התורה להקשות עליהם ולהשיב על דבריהם, וחלילה לי חלילה לחשוב כי נעלם דבר מעיניהם כי מה ידעתי והם לא ידעו בודאי ובודאי כי הכל תלוי בחומר הבנתי וקוצר השגתי לחדור ולכוין לעומק כונתם לרוב חכמתם וכל מגמתי בחיבורי זה להראות כשלונותי לחכמים והמה יבארו ויבררו הדברים, ואיני בוש לקבל האמת ממי שאמרו יהא רב או תלמיד, יגיל וישמח לבי כדרך אי"ש הישר ובכל זאת שמח אני בחלקי. ואודה לאל אשר זיכני בעת שיבתי להפנות מעסקי שעות אחדות בכדי ללמוד בתורה כי שלי"ת מעודי לא נהניתי כ"א מזיעת אפי ויגיע כפי. ועוד עמלתי ונשאתי בעול הצבור והיחיד, ושירתתי את עדתי באמונה ובנקיון כפי, ושמרתי על רכושה זכויותיה וכבודה:

(מכאן מודעה למ"ש מר גאון בס' האישים ליהודי המזרח בקורות חיי דברים שנעשו כאילו בזמן שירותי בתור נשיא העדה הספרדית, א' משפט קרקעות בהר הזיתים עם הערבים שנגמר לחובת העדה. ב' העברת המערה של רבינו עובדיה מברטנורא לידי ערבים:

הדברים האלו מסולפים בהחלט, משום שמשפט הקרקעות התחיל בש' התרס"ז שעוד לא היה לי שום תפקיד בועד העדה. העברת המערה הנז' נעשתה בש' התרפ"ז בזמן היותי בחו"ל ואנשים אחרים ישבו על כסא הנשיאות, ומאד הצטערתי בחזרתי היותי בטוח שלו הייתי בירושלם הייתי פודה אותה בשוה כסף ולא הייתי נותן להתעלל בקבורתו של צדיק וגאון זה):

בודאי כי זכות אבותי הקדושים ששימשו בתור ראשי רבנים וראש"ל בפעיה"ק ירושלים הן מסטרא דנוקבא עט"ר וצנ"ת מר זקני הגאון הגדול ציס"ע קדוש יאמר לו המפורסם בנסיו כמוהר"ר רפאל מאיר פאניז"יל זצוק"ל מחבר ס' לב מרפה. והן מסטרא דדכורא עט"ר וצנ"ת מר זקני הנודע בשערים המפורסם בכל קצוי תבל רשכבה"ג הגאון הגדול כמוהר"ר יש"א ברכה זצוק"ל מחבר כמה ספרים ואחריהם שימש עט"ר וצנ"ת אבא מארי ראש הרבנים וראש"ל מו"ר כמוהר"ר (חמ"א) חיים משה אלישר זצוק"ל מחבר ספר פני חמ"א ומשה האי"ש. זכותם הגדול היא שעמדה לי להפנות מעבודתי החילונית ולקבוע עתים לתורה, ואמרתי להעלות על הספר הערות אחדות בדרך לימודי באילו מסכתות ולחקקם בעט ברזל לאנשים כגילי כפי קט שכלי, ויה"ר שלימודי זה יעלה לעשות נחת רוח לכבוד עט"ר מר אבי המנוח ז"ל אשר סבל הרבה יסורים קשים באחרית ימיו, ופקד עלי שלא להזכירו בתוארים רק הנדכה ביסורים קשים. ולעילוי נשמת אחי הנעימים אשר נקטפו במבחר ימיהם ה"ה הרב ר' יצחק שמעיה אלישר ז"ל מעין עצום חריף ושנון. והחכם משכיל ונבון זך השכל והרעיון ישר פועלו מחזיק ביד כל אביון מר אליעזר ירוחם המכונה מורינו אלישר נ"ע, ולעי"נ הרב הגדול המפורסם בתורתו וגאונותו עט"ר מו"ר מר דודי כמוהר"ר נסים בנימין מרדכי אלישר ז"ל אשר הרביץ תורה ברבים והעמיד הרבה תלמידים ובפרט כמה יתומים חינכם וגידלם על התורה, והחזיק ביד לומדי התורה בגשמיות ורוחניות. וגם הוא ציוה שלא להכתירו בתוארים ולא ידרשו עליו דרשנים, וראינו זה פלא שבעת הלויה כנהוג הביאו נרות להדליקם ע"י הארון ופתאום נעלמו מעין כל ולא נודע יד מי היתה בזאת, והנה אחרי איזה ימים חפשנו בנירותיו ומצאנו כתוב בצוואתו שלא ידליקו נרות בעת הלויה ע"י הארון, אז נוכחנו כי מן השמים היתה זאת לעשות רצון צדיק כי גדול מרדכי, תהי נפשו צרורה בצרור החיים:

עוד זאת אזכרה זאת התורה לעולה למנוחת רעיתי היקרה היפה בנשים אשת חיל עטרת בעלה רבת המעלות ממשפחת הברוכים הנודעים לש"ט ותהלה שהן בעון נקטפה באביב ימיה אם הבנים שלא ראתה כל שמחה בימיה. לעני פרשה כפיה הצנועה והכשרה הצדקת ריקא אלישר נלב"ע בת ל"ו שנה ביום ל"ג לעומר התרס"ד, תנצב"ה:

ויה"ר שזכותם וצדקתם יגן כל זרעם יוצאי חלציהם וצאצאי צאצאיהם שיאריכו ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים בבנים ובני בנים דשנים ורעננים וילכו בדרך הטוב והישר אל אלהי הרוחות המהולל בכל התשבחות, יריק שפע ברכות על ראש הרבנית רבת המעלות מדובר בה נכבדות רצ"ו שכל מעשיה לש"ש. עט"ר מרת אמי היקרה הרבנית מרת וידא לאה מב"ת, בת הנשר הגדול ראש"ל המרפ"ה זיע"א. גם עד זקנה ושיבה אלהים אל יעזבנה. ועטרת לראשינו תהיה תמיד ולא תוסיף לדאבה עוד. ותראה נחת ושמחות, ולא יעדי מינן זיוה והדרה אמן:

גם לרבות בני היקרים הנאהבים והנעימים האחים שלא יתפרדו, ראשון במעלה החכם וחריף נבון ומשכיל יר"א וסר מרע ישר באדם מר אלעזר פנחס יצ"ו. ורעיתו היקרה מרת פולינה מב"ת. ובנו החביב והנחמד חיים שאול יצ"ו, ובתו החביבה ריקא מב"ת, יגדלם ה' לתורה ולמע"ט בחיי הוריהם ובחיי כל המשפחה ויזכנו האל לראות נחת ועונג מהם ומזרעם וזרע זרעם: ומשנהו כסף המשכיל ונבון מר משה רפאל יצ"ו, ורעיתו היקרה עלזה מב"ת, יפקדם האל בזרע של קיימא ויפרחו כגפן, ובתי היקרה מרת רחל שרה מב"ת, וחתני מן המנין היקר והנעלה מר אברהם מזרחי יצ"ו, יחד כולם ישאו ברכה מאדון המערכה אתה ה' תשמרם ומכל צרה ויגון תצילם, ויאריכו ימים ושנים ברוב הונים ואושר ועושר עד ביאת הגואל:

ואפריון נמטייה לכבוד רב רחומאי ורב נהוראי הגאון הגדול מהרש"א פולונסקי שליט"א, שנעתר לבקשתי להעלות על ספר מקצת מחי"ת, ובימים אחדים אסף את מכריו מעושי רצונו והכתיב אותם עד כמה שיכלו ומסרם לידי לעטר בהם ספרי, והנני מבקש סליחתו על אשר העזתי להעיר באילו ענינים כי לא לחלוק חלילה נתכונתי, והנני מודה לו מקרב לבי כי הוא אשר אלצני להפנות ללמוד ענינים שונים בזמנים קצרים, יזכה עוד להוציא לאור מחי"ת כי הוא מעין המתגבר ובזכותו יזכני האל יש"ש ויתעלה לחדש חידושים אמיתיים. ויחד עם חי"ת של המנוח הרה"ג מו"ר ס"ד נא"ה דורש ז"ל להוציאם לאור. כעתירת המצפה לגאולה שלמה וביאת משיחנו במהרה בלב טוב וישר:

יוסף שאול אליישר:

דף טז.

ברכות דף ט"ו ע"א. גמרא במאי אוקימתא וכו', אלא לעולם וכו' ול"ק וכו' ע"כ, ק"ל כי היה יכול לומר לעולם ר"י דעבד אין לכתחילה לא. וברייתא דתרומה דעבד אין לכתפילה לא היא ר"י ויש חילוק בין דאורייתא לדרבנן כמ"ש הגמרא בתחלת הסוגיא, וברייתא דברכת המזון אתיא כר"י בפשיטות וגם ברייתא דר"ש בן פזי דבתרומה אפילו לכתחלה תורם אתיא כר"י, ויש חילוק בין דאורייתא לדרבנן כמ"ש הגמרא גבי רבי יוסי, ויבא הכל נכון בלתי שיאמר הא דידיה הא דרביה וצ"ע. (א"ה נ"ל דאם לכתחלה לא יצא בדרבנן אף דבדיעבד יצא שפיר שייך לומר כעין דאורייתא תקון אבל אם גם בלכתחלה יצא אין מקים לומר כעין דאורייתא תקון כיון דמדאורייתא לא יצא):

דף טז:

שם ע"ב ומי מצית מוקמת כר"י דהא מדקתני סיפא ר"י מכשיר בקטן וכו' וק"ל דאי מוקמת כר"י מי ניחא והא מדקתני סופא ור"י מכשיר בקטן ולא קאמר בחרש ובקטן מכלל דמודה ר"י בחרש ועל כרחיך צריך לאוקמי בחסורי מחסרא וכו', ובזה יסולק מה שהקשו תוס' ד"ה דילמא ר"י וכו' דלא מצינו בשום מקום חסורי מחסרא לאוקמי אליבא דחד תנא, דלפ"ז הוא מוכרח, אח"כ מצאתי שכ"כ הגאון הרש"ש ז"ל במגילה דף ו"ט ע"ב על התוס' ד"ה דילמא ר"י היא ודו"ק:

דף כה:

כשם שמצוה לשרוף קדשים כך מצוה לשרוף תרומה פירש"י ז"ל משום תקלה, וגם התוס' כתבו שהוא מדרבנן, ותמוה מ"ש אח"כ את משמרת וכו' שלך היא להסקה וכו' הרי משמע שהוא מדאורייתא ודו"ק ועיין מ"ש הגאון רעק"א בתוס' פסחים כתבו ונילף מתרומה מק"ו ודו"ק (א"ה . אחהמ"ר לא זכיתי להבין קושיתו דמקרא דלך יליף רק דמותרת בהנאה אלא כיון דמצוה מדרבנן לשורפה נקט בלשונו להסיקה תחת תבשילך, דמדאורייתא אפשר גם לאכילה לכלבים וזה הוא ביעורה כמ"ש רש"י פרק אלו עוברין דף מ"ו ע"א ד"ה כיצד מפרישין וכו' דכתב וז"ל ולשורפה או להאכילה לכלבים א"א דאין שורפים קדשים בי"ט הרי דכל ביעור נקרא שריפה ומ"ש רש"י ותוס' מדרבנן היינו דביעור ע"י שריפה הוא מדרבנן משום דדמי לקודש או משום תקלה):

דף לו:

רבינא אשכחיה למר בריה דרב אשי דקזריק אביונות וקאכיל קפריסין וכו' עי"ש כל הסוגיא, בע"ב. דפריך ותיפוק ליה דנעשה שומר וכו' אלא אמ"ר היכן אמרינן דנעשה שומר היכא דאתיה בשעת גמר פרי וכו', רב נחמן כר' יוסי ס"ל דרבנן פליגי עליה ופירש"י ז"ל דהלכה כרבים והילכך אביונות בעוד שהקפריסין בהם לאו פרי נינהו, ר"ל דוקא סמדר ואינו אסור בערלה, וכ"פ הרמב"ם ז"ל דסמדר מותר בערלה פ"ט מהלכות מע"ש עיי"ש וקשה דאז לפי תירוץ זה אמאי הוה מר בריה דרבינא זריק אביונות הא כל עוד שהקפריסין בהם מיקרי סמדר לפי הס"ד, בתירוץ זה דסמדר מותר כאשר כתבנו וצ"ע כעת. (א"ה. נ"ל דמר בריה דרב אשי היה זורק האביונות המבושלים והיה אוכל קפריסין שעל פירות שלא נתבשלו, והיה מותר לו לאכול גם הפירות שלא נתבשלו אלא משום שהם סמדר ואינן ראוים לאכילה לא אכלם ע"כ:

תוכן העניינים

ויוסף שאול (אלישר)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה