אור ברסלב

והיה ברכה· רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב [בעל ה'בני יששכר']

פתיחה

גרסינן בגמ' שבת דף ל"א אמר ר"ל מה דכתיב והי' אמונת עתיך וכו' אמונת זה סדר זרעים ופירש"י ז"ל שעל אמונת האדם סומכין להפריש מעשרותיו כראוי ע"כ (לפי פירוש זה יתורץ לנו למה שינה רבינ"ו הקדו"ש שם הסדר הנ"ל לקרותו כשם הכתוב אמונ"ת אבל להיות דחז"ל גזרו שלא לסמוך על כל אדם בענין המעשרות וגזרו להפריש דמא"י מפירות ע"ה. הנה באם הי' שם הסדר נק' אמונ"ת היה פעלם סותר את דיבורם ע"כ שינה רבינ"ו הקדו"ש את השם. ואפשר לומר דלבעבור זה שינה רש"י ז"ל פירושו מפירוש הירושלמי שהביאו התוס' כמ"ש בסמוך אי"ה משום דלפירוש הירושלמי קשה למה לא נקרא הסדר כשם הכתוב):

והתוס' כתבו (אמונ"ת) מפרש בירושלמי שמאמין בחי עולמים וזורע עכ"ל והנה בתחלת העיון נראה הכונה דהנה האדם הזורע ומשליך התבואה לארץ הנה הוא כמאבד. אבל עושה זאת מפאת האמונה התקועה בו שמאמין בחי עולמים אשר יצמיח ויוחזר לו כפלים רבים. אבל כד מעיינת שפיר א"א לפרש כן. דהאיך יתכן לומר דבזולת האמונה בחי עולמים לא הי' אדם זורע והלא הרבה ממכחישים שאינם מאמינים במציאות קדמון. והרבה שאינם מאמינים בהשגחה. ובפרט בפרטיות ההשגחה בשפלים בעוה"ז. הנה הנם המון לאומים רבים ע"פ תבל והנה זורעין וחורשין וקוצרים דסברי שהכל מתנהג בטבע. ואיך נאמר דמש"ה רמז הנביא לסדר זרעי"ם בשם אמונ"ת דבזולת האמונ"ה לא הי' אדם זורע. ונ"ל דפירושא דירושלמי הכין הוא. דמש"ה קרא הנביא לס' זרעי"ם אמונת. להורות לנו שהזורע לא יאמר כחי ועוצם ידי עשה וכו'. רק מחויב להאמי"ן בחי עולמים. יקדים האמונה בהשגחתו ית"ש ואח"כ יזרע. וזריעתו הוא רק כי כן יסד המלך להתנהג במנהג דרך ארץ. אבל הצמיחה תהי' בהשגחה כפי אשר יגזור היוצר כל הוא אלהינו:

ובזה יפורש הכתוב זרעו לכם לצדק"ה וכו' (צדק"ה הול"ל) קאמר לצדק"ה. הכונה אתם עשו את שלכם ותזרעו להיות לכם הכנה לצדק"ה שיעשה עמכם השי"ת ויצמיח תבואתכם וקצרו לפי חס"ד שיעשה עמכם הש"י:

ולפ"ז י"ל ג"כ דלבעבור זה שינה רבינ"ו הקדו"ש לקרוא שם הסדר זרעי"ם ולא אמונ"ת. דהנה בגמ' ברכות דף ל"ה. ת"ר ואספת דגנך מה ת"ל לפי שנא' לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן (רש"י שלא יעסוק בד"א) ת"ל ואספת דגנך. הנהג בהן מנהג ד"א דברי ר' ישמעאל. רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע וכו' תורה מה תהא עלי' אלא בזמן שישראל עושין רש"מ מלאכתן נעשית ע"י אחרים וכו' אמר אביי הרבה עשו כר"י ועלתה בידן כרשב"י ולא עלתה בידן. א"ל רבא לרבנן לא תתחזון קמאי ביומי ניסן וכו'. הנה אביי ורבא ס"ל להלכה כר"י (וכ"פ הרמב"ם להלכה). והנה אם הי' שם הסדר אמונ"ת ע"ש אמונת חי עולמים בעסק הזריעה היינו יכולין לומר דיתנהג לגמרי ע"י אמונה ולא יעסוק כלל בד"א. ואם מן הש"י תהי' נסיבה תהי' מלאכתו נעשית ע"י אחרים. והנה אנן פסקינן להלכה כר"י ע"כ שינה רבינ"ו הקדו"ש לקרוא השם זרעים. היינו שיאמין בחי עולמים, אבל יעסוק בד"א ויזר"ע הבן:

תוכן העניינים

והיה ברכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה