אור ברסלב
וביום השבת סימן יד - הלכות כותב מוחק וצובע

וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל

סימן יד - הלכות כותב מוחק וצובע

סימן יג - פתיחת אריזות בשבת

כללי מלאכת כותב

א. הכותב א המוחק והצובע אבות מלאכות הן, ואסור מדאורייתא לכתוב ולמחוק אפילו אות אחת שהרי חצי שיעור אסור מן התורה. ב וציור בכלל כתיבה הוא. ג

אסור לכתוב אף בדבר שאינו מתקיים [כגון במשקין] ואף לא על דבר שאינו מתקיים [כגון על אדים שעל חלון], אבל מותר לרשום באויר כעין אותיות שאין רישומם ניכר כלל. ד

רישום קו לסימון הדגשה או מחיקה

ב. אסור לרשום על נייר קו לסימון הדגשה או מחיקה, אך על דבר שאין מתקיים בו הכתב [כגון אדים שעל חלון] מותר לרשום קו כזה, וראוי לירא שמים להחמיר אף בזה ה.

רישום קו חסר משמעות

ג. מותר לרשום קו או קשקוש חסר משמעות בכתב שאינו מתקיים. ו ועיין עוד בהערה.

פתיחת ספר שכתובים אותיות על חודי דפיו

ד. ספר שכתובים בו אותיות או ציורים על חודי הדפים, אם אין לו ספר אחר יכול לפתוח ולסגור ספר זה ז [אבל אם יש לו ספר אחר יקח אותו], וכן לכתחילה לא יכתוב על חודי הדפים]. ח ויש שכתבו ט שראוי להחמיר ולא לפתוח או לסגור ספר כזה כלל.

אם הציורים הם רק קוים חסרי משמעות מותר לפתוח ולסגור לכתחילה. י

הקרבת חלקי דף קרוע

ה. דף של ספר הקרוע באמצע [ולא קרוע לגמרי], אם הקרע באמצע האותיות ממש עד כדי שחלק מהאות בצד אחד וחלק מהאות בצד השני ואי אפשר לקרוא את האות בלא חיבור הקרע - אסור לחבר את הקרע וכן אסור להפרידו אם הוא מחובר, יא אך אם האות ניכרת בצד אחד למרות הקרע והקרע הוא רק בין האותיות [ועל כל פנים אין אות שאי אפשר לקוראה בלי חיבור הקרע], יש המקילים לחבר את הדף הקרוע.

אם הדף קרוע לגמרי והקרע בין האותיות מותר לחבר את חלקי הדף זה לזה. יב ואף אם הקרע באמצע האותיות מותר לחבר את חלקי הדף כשקרוע לגמרי [ויש אוסרים אם הדף קרוע באמצע האותיות]. יג

סגירת ספר שיש בו דף קרוע

ו. ספר כזה שיש בו דף קרוע [ולא קרוע לגמרי], אפשר להקל ולסוגרו כדרכו אף שודאי יתחברו האותיות בשעת סגירת הספר וכן מותר לפותחו אף שודאי יפרדו האותיות בפתיחת הספר, ויש שהחמירו בזה [ויקפל את הדף הקרוע קודם סגירת הספר]. יד

משחק ב"פזל" וחיבורי קלפים

ז. משחקי קלפים שבכל אחד מהם יש חצי ציור או חצי אות מותר להקריבם זה לזה בלי חיבור, וכנ"ל לענין דף קרוע [ולאגרו"מ בחצי אות יש לאסור, ורק בקירוב אות לאות מותר].

קלפים כאלו הנתונים בתוך מסגרת או "פזל" המחובר וחלקיו "תפוסים" זה בזה אסור לחברם או לפרקם טו, ואין הבדל בין חיבור אות לאות לבין חיבור חצאי אותיות.

קריעת אריזות ממתקים

ח. שקיות ממתקים שיש בהם אותיות או ציורים בעלי משמעות, אסור לקרוע בתוך האותיות או אף בין האותיות טז, וכן אסור לקרוע את הציורים.

[יש המקילים לקרוע שקית כזו כלאחר יד, ויש המפקפקים על היתר זה יז].

מחיקת וקילוף דברים לחים ויבשים שעל דף ריק

ט. אסור למחוק או לקלף דיו וכל דבר לח שנמצא על דף הראוי לכתיבה, יח וכן אסור לקלף שעוה או דבק הנמצאים על דף הראוי לכתיבה.

קילוף שעוה או דבק מעל אותיות

י. אסור לקלף שעוה או דבק המסתירים אותיות כשהקילוף יגלה את האותיות המסתתרות יט, וכן אסור לקלף כרטיסי גירוד שמתחתיהם יש אותיות או מספרים.

הפרדת דפים מודבקים

יא. שני דפים שנדבקו מאליהם זה לזה ע"י מאכל שהתיבש או שנדבקו מאליהם על ידי דבק [בלא רצון לדיבוקם], מותר להפרידם ואין בזה משום איסור קורע, אך יש להיזהר שלא לגרום לקריעת אותיות ולמחיקתם בזמן ההפרדה, ואם הדבק נמצא מעל האותיות אסור להפריד את הדפים בכל אופן כ.

שבירת ואכילת עוגה שכתובים עליה אותיות

יב. עוגה שכתוב עליה אותיות או ציורים בקרם ואינם מגוף העוגה עצמה - אסור לחתוך או לשבור את האותיות, כא ואף לא לחתוך בין האותיות, כב אבל לאוכלם או לשוברם בפה דרך אכילה מותר. כג [ויש המפקפקים על היתר זה].

קטן הבא לחתוך עוגה כזאת ולאוכלה אין צריך למחות בידו, אבל ליתן לו בידים עוגה כזאת הוא מחלוקת ראשונים ואפשר להקל אם הקטן רעב. כד

הפרדת עוגה כזאת כשפרסוה מערב שבת

יג. עוגה כזאת שכתובים אותיות מעליה, אם חתכו אותה בערב שבת ורק לא הפרידו את החתיכות זה מזה, אם החיתוך הוא בין האותיות מותר להפריד את חלקי העוגה זה מזה כה ואף אם החיתוך באמצע האותיות גם כן מותר להפריד את החתיכות זו מזו [ויש אוסרים אם החיתוך באמצע האותיות]. וראה בהערה.

עוגה שיש בה אותיות או ציורים מגוף העוגה עצמה

יד. עוגה או עוגיה שיש בה אותיות שהם מגוף העוגה עצמה מותר לשבור את העוגה ולאוכלה, ובודאי מותר לאוכלה ולשבור בפה את האותיות דרך אכילה. כו ויש שאסרו לשבור את העוגה ביד, ואף בפה פקפקו אם מותר לשבור. כז [בענין חותמת שם המאפיה על העוגיה - ראה בהערה כח]. ואם יש ציורים בגוף העוגה מותר לכל השיטות. כט

עוגיה בצורת אות או בעל חיים

טו. עוגה או עוגיה שהיא עצמה בצורת בעל חיים או בצורת אות, מותר לחותכה או לאוכלה. ל

יצירת צורות מבצק

טז. מותר ליצור מבצק [ביו"ט לא] או מהחלק הרך של החלה צורות מכל סוג שרוצה לב [ולענין אותיות, ראה בהערה].

[יש להדגיש, שאם מחבר מרכיבים שונים ליצירה מסוימת אסור משום בונה, לג וההיתר באופן שקודם עושה בצק, ואז עושה מהבצק צורות].

חיתוך אוכלין בצורה מיוחדת

יז. אסור לחתוך נקב מפולש בצורה מיוחדת בעוגה או בשאר אוכלין, אבל בצורת עיגול או משולש מותר לד, וכל שכן שאסור לחרוט בחלה או במצה ציורים או אותיות. לה

וכן מותר להוציא בכף עגולים נאים מגלידה, אבל אסור לעשות כן בכף בעלת צורה מיוחדת ומורכבת.

מדחום עם אותיות המודגשות בשעת המדידה

יח. מדחום שיש בו אותיות ובשעת מדידת החום מודגשות האותיות - לסימון אם יש חום או לא, אסור למדוד בו חום משום כותב. לו [וראה בהערה לז]. [וראה עוד בסימן ל"א סעיף מ"ו בענין מדידת חום בשבת].

השימוש ב"כוס הפלא"

יט. כוס שיש בו תמונות נסתרות ברקע כהה וכששופכים לתוכו מים חמים נמחק הרקע וניכרים התמונות, אם רוצה לראות את התמונה אסור לשפוך לכוס מים חמים, לח ואף אם אינו מעונין בתמונה, לא יעשה כן, ועיין בהערה לט .


סיכום ענין קירוב וריחוק אותיות וחלקי אותיות מ

קירוב וריחוק אות לאותקירוב וריחוק חצי אות לחצי אותעם חיבור ביניהם [דבק או כל חיבור]אסוראסורבלי חיבור ביניהםמותרמותר [ויש אוסרים]

פתיחת פרוכת שרקומים עליה אותיות

כ. פרוכת של ארון קודש העשויה משני חלקים ורקומים עליה אותיות, ובפתיחת הפרוכת נפרדים האותיות זה מזה, מותר לפתוח את הפרוכת ולסוגרה ובתנאי שיחליט הפותח והסוגר שאינו מעוניין בהשלמת הכיתוב אלא בפתיחת וסגירת הפרוכת בלבד. מא ועיין בהערה !. וכן הדין לבגד שכתוב עליו אותיות ובפתיחתו נפרדים האותיות ובסגירתו מתחברים, אלא שלכתחילה יקח בגד אחר, וכנ"ל בסעיף ד'.

חיתוך מדבקה שעל החלה

כא. חלה שמודבק עליה מדבקה וכתובים בה אותיות, אסור לחתוך את המדבקה אף בין האותיות. מב

חיתוך וסימון קוים באוכלים

כב. מותר לסמן "קוים" על תפוז או על עוגה כדי לסמן מקום החיתוך מג [ואין איסור משרטט באוכלין].

בישול ביצה ביום טוב

כג. מותר לבשל ביצה ביו"ט [כגון לליל הסדר וכדומה], ואע"פ שברור שהאותיות הרשומות על גבי הביצה ימחקו במהלך הבישול מד [ויש אוסרים].

"רישום" באצבעו בריפוד

כד. ספה מרופדת שכשמעביר אצבעו על הריפוד נותר "רישום" אות מפני שחלק מהשערות נוטות לצד אחד וחלק לצד אחר, אין בכך איסור כתיבה ולא איסור צובע. מה

כתיבת ומחיקת אותיות בגופו

כה. אסור לכתוב על גופו אותיות או ציורים מו, וכן אסור למחוק אותיות או ציורים הכתובים על גופו, ולכן אסור לרחוץ פנים אם יש בהם ציורי שפם, כוכב וכדומה שיימחקו בודאי בשעת הרחיצה.

איפור ומחיקת איפור

כו. אסור להתאפר בשבת מז, וכן יש להיזהר שלא למחוק איפור בידים וכן שלא לשטוף פנים באופן שודאי ימחק חלק מהאיפור, מח ובמקום כבוד הבריות מותר [כגון שנתלכלכו פניו בצבע או נשאר בפניו איפור בולט אחרי פורים וכדומה]. (ויש מתירים מחיקת איפור אפילו שלא במקום כבוד הבריות מט).

אם יש לאיפור צורה בעלת משמעות אסור בשום אופן להסירה, וכנ"ל סעיף כ"ה.

- בדין הליכה ליד מצלמות המסריטות, עי' בסי' ל"ב הע' ס"ז ובסי' מ"א הע' נ"ג.

צביעת מים ע"י תרכיז ממותק

כז. מותר לשפוך תרכיז ממותק על מים אף שהמים נצבעים, שאין צביעה באוכלין ובמשקין, נ ועדיף לשפוך קודם את התרכיז ועליו לשפוך את המים. נא

מותר לשפוך תרכיז אפילו אם כוונתו רק לשם הצבע ולא בשביל הטעם [כגון בכמות מאד מועטת או שאין בו חמרי טעם רק צבע] וכן מותר לשפוך יין לבן לתוך יין אדום כדי ליתן ליין מראה אדום, ולהחיי אדם אין לעשות כן. נב ואם שופך קודם התרכיז ועליו שופך את המים, מותר.

מקרים שיש איסור צביעה באוכלין

כח. אסור לצבוע מאכל על מנת למוכרו. נג

אסור לצבוע אוכלין ומשקין שאינם מיועדים לאכילה ושתיה [כגון המים שבאסלת השירותים- עיין לקמן סעיף ל"א].

צביעה דרך לכלוך [דם וצבע]

כט. צביעה אסורה אפילו בדרך לכלוך, אבל במקום הדחק כשאינו יכול להיזהר אפשר להקל בזה. ולכן, במקום הדחק אפשר להקל ולקנח דם בבגד לבן ואם אין לו בגד לבן אפשר להקל אף בבגד אדום בשעת הדחק, אבל עדיף לעצור את הדם באצבעו או ע"י מים ולא ע"י בגד, שבאופנים אלו ודאי מותר לכתחילה. נד

וכן אם נשפך משקה המלכלך על מפה וכיו"ב, אף שמותר לקנח בבגד, לכתחילה לא ינקה את המשקה בבגד משום צובע ובשעת הדחק כשאין אפשרות אחרת אפשר להקל. נה וכן האוכל מאכל המלכלך בשעת הדחק יכול לנקות פניו בבגד אך אם יש לו אפשרות אחרת לא יעשה כן משום צובע.

היתרים בספיגת דם בבגד

ל. כתבו בפוסקים שנייר שאין מקפידים על צבעו כלל נו ומיועד לניקוי בלבד, אין בו איסור צובע ומותר לכתחילה לספוג בו דם וכן לנקות בו משקה שנשפך על שולחן נז [אלא שיזהר לא לסחוט שאסור לסוחטו נח]. ועיין בהערות שאפשר שכיום כמעט לא שייך היתר זה כיון שמקפידים אפילו על צביעה של מפיונים ושל ניירות "טישו".

יש המתירים לכתחילה להניח בגד על מכה אם שטף את המכה במים ועכשיו אין דם, אף שודאי שאחרי שיניח את הבגד יצא דם ויצבע את הבגד, ויש שאין מחלקים בזה ואומרים שגם באופן הזה דינו כנ"ל שההיתר הוא רק בשעת הדחק כשאין לו אחר. נט

צביעת המים בסבון אסלה

לא. סבון אסלה הצובע את המים אסרו להשתמש בו בשבת, ויש המתירים. ס וראה בסימן ו' סעיף כ"ט מה שכתבתי בענין סבון אסלה מצד ממחק וממרח ומצד מוליד ריח במים.

משקפיים המשנים צבעם בשמש

לב. משקפיים המשנים צבעם כשהולכים בשמש, מותר ללכת עמם ואין בכך משום צובע. סא ויש האוסרים. סב

אכילת תותים ו"קרחון" צבעוני

לג. לאיש מותר לאכול תותים אף שנצבעים פניו ושפתיו באכילתם סג וכן מותר למצוץ "קרחון" אדום אף שנצבעים פניו באכילתו, אך אשה תיזהר שלא יצבעו פניה ושפתיה באכילת התותים [ושאר מאכלים אדומים הצובעים את השפתיים] ואם נהנית מזה הוא איסור ממש משום צובע. סד וילדה קטנה דינה כאיש.

מריחת שמן נוזלי

לד. אסור לצחצח נעלים הן בצבע שחור והן בשמן שקוף הגורם להדגשת ולהשחרת הצבע השחור, סה אבל מותר למרוח שמן נוזלי על השפתיים או על היד ואין בזה משום צובע. סו [אמנם אם השפתיים סדוקות אסור משום רפואה].

הברקת כלי כסף

לה. יש לדון אם מותר להבריק כלי כסף שהשחירו- האם נחשב צובע, סז ולמעשה יש להחמיר בזה מטעם אחר משום חומרת המהרי"ל האוסר לשפשף ולהצהיר זכוכית סח [ומצד צובע צ"ע].

תוכן העניינים

וביום השבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה