וביום השבת· הרב ישראל מאיר ווייל
סימן יא - הלכות מכה בפטיש
[דיני פתיחת אריזות וקופסאות- יבוארו בסימן י"ג בס"ד]
מלאכת מכה בפטיש
א. העושה פעולה המכשירה את הכלי לשימוש, או שמשפץ ומוסיף על כלי קיים, חייב משום מכה בפטיש. לדוגמא, התוקע מסמר בכלי [פחות מארבעים סאה א] חייב משום מכה בפטיש, העושה נקב העשוי להכניס להוציא בכלי [פחות מארבעים סאה] חייב משום מכה בפטיש ב.
[היוצר כלי מתחילתו חייב משום בונה ג. ומכה בפטיש שייך כאשר עושה פעולה המכשירה את הכלי הקיים לשימוש ע"י השלמתו או הסרת המניעה מהשימוש בו ד].
דוגמאות למכה בפטיש
ב. הקוטם קיסם לחצוץ בו שיניו חייב משום מכה בפטיש ה. הלוקט יבולות [סופי חוטי התפירה] שעל גבי בגד כדי לייפות הבגד ללבישה חייב משום מכה בפטיש ו. המצרף כלי מתכת במים כדי להשלים עשיית הכלי בכך חייב משום מכה בפטיש ז. המכניס מוכין לתוך כר בתחילה חייב משום מכה בפטיש ח. הצר צורה- חוקק צורה- בכלי, חייב משום מכה בפטיש ט. שכל אלו הכשרת הכלי ושיפוצו לשימוש.
תיקון כלי שהתקלקל
ג. כלי קיים שהיה שלם וטוב אלא שהתקלקל או נמנע שימושו מאיזה טעם ובא לתקנו שוב לשימוש, יש בזה משום מכה בפטיש י. וראה בהערה שלפעמים אין בזה איסור מכה בפטיש.
עשיית והרחבת נקב בפיטמות בקבוק ובחגורה
ד. אסור לנקוב חור בפיטמה של בקבוק תינוקות וכן אסור לנקוב חור בחגורה, וכן אסור להרחיב חור קיים בפיטמה של בקבוק או בחגורה בכדי להקל את השימוש בהם [ובכל אלו איסורם מדאורייתא] יא. ולכן, אם יש סדקים בחגורה מסביב לחור, אסור לדחוק את האבזם לחור אם ודאי שיתרחב החור משום כך.
השימוש בקיסמי שיניים
ה. מותר להשתמש בקיסמי שיניים לחצוץ ולנקות שיניו. ויש להיזהר שלא לשוברם לגודל נח לפי הצורך שזה אסור משום מכה בפטיש יב. וכן יש להיזהר שלא לשוברם תוך כדי "משחק" בהם שגם מקלקל אסור.
השחלת שרוך בנעל וחגורה בבגד
ו. אסור להשחיל שרוך בנעל חדשה וכן אסור להשחיל שרוך חדש במקום שרוך שנשמט מהנעל, אבל מותר להחזיר שרוך שנשמט מהנעל ובלבד שלא יהיו הנקבים צרים שאם הם צרים ויש טורח בהחזרת השרוך אסור להחזירם.
מותר להשחיל מחדש חגורה במכנסיים כיון שאין הדרך לבטל שם את החגורה וגם אין טורח בהשחלתה, אך אסור להשחיל חגורה קבועה בבגד [כמצוי בשמלות ומעילים וכדומה] שדינם כשרוך, ואם נפלה החגורה מותר להחזירה ובתנאי שלא יהיה טורח בהחזרתה.
שרוך או חגורה שכשמחזירים אותם הדרך לקושרם באופן האסור- אסור להחזירם בכל אופן שהוא, שמא יקשור יג.
הערכת שעון
ז. אסור לערוך שעון שעומד מלכת, ואף אסור להעריכו בעודו עובד שלא יפסיק לפעול בהמשך יד.
שעון הענוד על היד ותנועות היד הם הגורמות לו לפעול [ע"י שמשתמשים באנרגיה להפעלת השעון], יש האוסרים לעונדו משום שיש בזה תיקון מנא, ויש המתירים לענוד שעון כזה טו.
מותר לכוון את השעה בשעון מחוגים ובתנאי שאינו צריך לעצור את תנועת השעון כדי לכוונו, ולכן ברוב השעונים שלנו אסור מפני שצריך לעצור את תנועת השעון כדי לכוונו טז.
מתיחת קפיץ של מכונית משחק
ח. אין למחות בילדים המותחים קפיץ של צעצועים [כגון מכוניות שבמתיחת הקפיץ הם נוסעות] יז, ויש שאסרו בזה יח.
ניפוח בלון
ט. אסור לנפח בלון ושאר חפצים הצריכים ניפוח, אך אם היה בהם כבר אויר ויצא האויר מהם מותר לחזור ולנפח בהם שוב [אלא שאסור לקשור את ראש הבלון אפילו לזמן קצר] יט. וראה בהערה.
פתיחת סתימה במרזב ובכיור
י. מרזב שהתמלא בקשים ועשבים אם יש חשש לנזק מזה מותר למעכן בצינעה בשינוי [כגון ברגלו כ].
כיור שנסתם בפסולת, יש אומרים שגם כן דינו כנ"ל ומותר להסיר הפסולת רק בצינעה בשינוי ובמקום הפסד, ויש המתירים לפתוח הסתימה אף באמצעות כלי המיוחד לזה רק אם הסתימה קלה לפתיחה וגם מצוי הדבר שקורה סתימה כזאת, ויש המתירים לפתוח הסתימה רק אם הוא שעת הדחק ויש לו צורך גדול, ויש המתירים רק אם הסתימה קלה לפתיחה כא.
יישור כלי ברזל לפי הצורך
יא. כלי שהתעקם אסור לפושטו לצורתו הרגילה כב. וכן ברזל המכוון לתפוס את המפה שלא תעוף ברוח אסור לכוונה לפי גודל השולחן כג.
קיפול בגדים
יב. אסור לקפל בגדים כסדר קיפולם הראשון [כגון טלית או מכנסיים שמקפלים אותם כקיפולם הראשון], ואם מקפלם שלא כסדר קיפולם הראשון מותר כד. אך מי שרוצה להחמיר גם בזה שלא לקפלם, ודאי עדיף כה.
בגד לבן וחדש שלא נתכבס עדיין, מותר לקפל אפילו על קיפולו הראשון אם מקפל לצורך השבת ואין לו בגד אחר כו.
התולה מכנסיים על קולב או מניחם על כסא, יש לו להיזהר שלא ליישר את שולי המכנסיים לפי הקיפול לפי שע"י כך גורם לקיפול של כל המכנסיים לפי הקיפול הראשון כז.
בגד סריג או ניילוני שלא ניכרים בו סימני קיפול, מותר לקפלו כח.
יישור מגבעת שהתקמטה
יג. מותר ליישר מגבעת רכה שהתקמטה כט, ואם היא קשה יש המתירים ליישרה כדרכו ל, ויש שהתירו ליישרה רק כלאחר יד לא.
קיפול עלון
יד. המקפל עלון תורני שלא סיימו לקפלו בבית הדפוס, אם מקפיד על צורת הקיפול ומקפלו בצורה מדויקת לשנים ולארבע אסור משום תיקון מנא כמו בקיפול בגדים, אך אם מקפלו שלא בצורה מדויקת אלא רק כדי שלא יתקמט לגמרי מותר שאינו עושה תיקון מנא בדף אלא רק מונע קילקול לב.
קיפול מפיונים
טו. אסור לקפל מפיות נוי בצורה מיוחדת וכן אסור ליצור צורה מיוחדת על ידי קיפולי נייר, אבל מותר לקפל מפיונים לשניים וכדו' בצורה פשוטה מפני שהנייר חלש ואין בזה חשיבות תיקון כשמקפל בצורה פשוטה לג.
ויש המקילים לקפל מפיות נייר בכל מקרה [אך נייר עצמו ודאי אסור לקפלו לצורות] לד.
מפיס מורסא
טז. המבקע פצעים בגופו, וכוונתו להרחיב המכה כדי שיכנס אויר למכה לצורך הריפוי שלו חייב משום מכה בפטיש. ולהרחיבה ביד רק כדי להוציא הליחה, מותר לה.
הורדת כספית של מדחום
יז. מותר להוריד כספית של מדחום בכדי שיוכלו למדוד בו חום לו.
[ויש האוסרים להורידו משום שנקרא תיקון מנא למדחום שיוכלו למדוד בו חום שוב לז].
השימוש בפקקי אוזניים
יח. פקקי אוזניים העשויים מחומר יציב שאפשר לשנותו לפי גודל האוזן אסור לשנותם בשבת לח.
פקקי אוזניים העשויים מספוג קשה שאחרי כיווצו נשאר מעט מכווץ לפני שחוזר לצורתו ולגודלו הראשונים, לכתחילה אין להשתמש בהם ובשעת הדחק גדול אפשר להקל ולהשתמש בהם לט.
פקקי אוזניים רכים שגם כשמתכווצים מתיישרים מיד ואינם נשארים מכווצים אפילו זמן מועט מותר להשתמש בהם לכתחילה מ.
הטבלת כלי
יט. אסור להטביל כלי חדש משום שהטבלתו נראית כתיקונו, אך יכול להפקירו מא או ליתנו לנכרי במתנה [ויחזור וישאלנו ממנו], ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ואין לו כלי אחר להשתמש בו, יערים וימלא בו מים מהמקוה ובזה יצא ידי חובת טבילה מב.
טבילת אדם
כ. אסור לטבול מפני שנראה כמתקן את האדם הטובל, ולצורך מצוה מותר לטבול אך לא לתוספת קדושה מג. בפרטי דין הטבילה בשבת עיין בסי' ל' סעיף י"א.
הפרשת תרו"מ וחלה
כא. אסור להפריש תרומות ומעשרות או חלה בשבת מפני שהוא כמתקן את המאכל [ובבין השמשות יכול לעשר דמאי אם אין לו מה לאכול בלא מאכל זה, ובתנאי שלא קיבל שבת בציבור עדיין], ויכול להתנות מערב שבת ולומר כל מה שאני עתיד להפריש מחר יהיה תרומה וכו' לפי הנוסחאות מד.
- דין פתיחת סרט הדבקה של פלסטר וטיטול יתבאר בס"ד בסימן י"ב סעיף ה'.
- דין ניתוק החוט המחבר את הגרביים החדשות יתבאר בס"ד שם סעיף ט'.
- ישנם איסורים רבים נוספים הנגזרים מחשש לתיקון כלי כגון איסור השמעת קול בשבת שמא יתקן כלי שיר [בסי' של"ח], וכן ביטול כלי מהיכנו [הפיכת כלי למוקצה] שבזה קובע הכלי למקומו וכאילו סותר הכלי [או כאילו בונה כלי] [בסי' רס"ה], וכן ריסוק קרח יש אומרים שאיסורו משום שדומה לבנין ולתיקון [בסי' ש"כ], אך היות שאין כאן מקומם הבאנו ונביאם בס"ד כל אחד במקומו.