אור ברסלב

ואין למו מכשול - חלק י

הקדמה

השיר והשבח לחי העולמים

הללויה, אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה. ימלא פי תהלתך, כל היום תפארתך. מודה אני לפניך ה' אלקי על כל החסדים המרובים שגמלתה עימי מעודי עד היום הזה, הן שזיכיתני להיות מחובשי בית המדרש וממזכי הרבים בעל פה ובכתובים. וגבר חסדו עלי שהתקבלו ספרי באהבה רבה בקרב שוחרי תורה ותלמידי חכמים ובעלי תשובה ובעלי בתים. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

והן עתה זיכנו ה' יתברך לראות בפתיחת בית המדרש ובית הכנסת הגדול "אוהל אברהם" [בתאריך כ"ג שבט התש"ע], שנבנה בניסי ניסים וברחמי שמים מרובים, ברוב פאר והדר לקיים מה שנאמר "זה אלי ואנוהו", וברוך ה' קול התורה נשמע בו מבוקר עד ערב בפ"י. ויהי רצון שנזכה להרבות כבוד שמים במקום קדוש הזה, ונעשה תמיד נחת רוח ליוצרנו, ונעשה רצון בוראינו אנו וזרעינו וזרע זרעינו עד עולם. אמן כן יהי רצון.

בעומדי בפתח הספר הנוכחי, ראיתי למרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף שליט"א בספרו ענף עץ אבות שכתב: בימינו אלה, לשמחתנו רבו בעלי תשובה השבים בכל לבם לתורה ולמצות ולמעשים טובים. אך יש כאלה שהקצינו מאוד, מן הקצה אל הקצה, ומפני חוסר ידיעתם בתורה, והתנהגותם בקיצוניות רבה, גורמים להפרת השלום בבית, ובפרט אלה שאין להם פנאי ללמוד הלכות כדת, ומתנהגים בחומרות יתרות.

וצריך להודיעם שלא זו הדרך, אלא צריכים ללמוד את ההלכות על בורים כדי לדעת מתי להחמיר ומתי להקל. ולכן אנו אומרים בתפילה: "השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך", שרק על ידי לימוד התורה וההלכה יוכלו לכלכל דבריהם במשפט, ויחיו בשלום ובמישור.

ומעשה באיש אחד שבא אחר ימי הפסח לגרש את אשתו, בבית דינו של הרב הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. שאל אותו הרב, מה לך כי תרצה לגרש את אשתך, השיב הבעל, האשה הזאת האכילה אותי בפסח מצה שרויה, בניגוד למסורת אבותי.

ציוה הרב באותו מעמד לקרוא לאשתו הרבנית, וכשבאה, שאל אותה: הגידי נא לי באמת איזה מצות הנחת לפני בליל הסדר? הרבנית החרישה, כי יראה לספר. אמר לה הרב: אל תיראי, הגידי לי את האמת!

ותען הרבנית: שמתי לפניך מצות פשוטות, בלתי שמורות, ומעשה שהיה כך היה, את המצה השמורה שנאפתה בערב פסח לשם מצוה, הנחתי במפה מיוחדת בארון שבחדר, ובהיותי טרודה בהכנת הסדר, בא איש עני אחד ואמר שאין לו מצה שמורה לליל הסדר, אחד מבני הבית שלא ידע שהמצה הזאת הוכנה לרבינו לליל הסדר, נטל את המצה ונתן אותה לעני.

והנה בבואי לקחת את המצה, נדהמתי בראותי שנלקחה מן הארון, ולא ידעתי מה לעשות, ויראתי לספר לבעלי הקדוש, נמלכתי ולקחתי מצה פשוטה והנחתיה בתוך המפה, ועשיתי עצמי כלא יודעת דבר מכל הנעשה, והרב הקדוש ערך את הסדר על מצה פשוטה זו.

אז אמר הרב הקדוש לזה שבא לגרש את אשתו, ראה בני, אני אכלתי מצה פשוטה בליל הסדר ועשיתי את עצמי כלא יודע ולא מרגיש, למען לא אבוא לידי כעס והקפדה, והכל למען השלום, ואתה בא לגרש את אשתך בשביל מנהג של מצה שרויה, הרי אין זה מן הדין כלל. עשה הרב ביניהם שלום, ונתפייסו, והלכו לביתם לשלום.

רואים אנו, כמה תקלות עלולות להיגרם בגלל שבעלי תשובה אינם יודעים מתי להחמיר ומתי להקל, ועלולים להגיע למצב שיתקיים בהם מה שאומרים בוידוי של יום הכיפורים "את אשר התרת אסרתי, ואת אשר אסרת התרתי".

וסיפר מורינו הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, שפעם הורה הגאון ר' בן ציון אבא שאול לבעל תשובה אחד, שינהג על פי הוראות ספר בן איש חי, ולאחר זמן אותו בעל תשובה נשא אשה והתחיל לנהוג כד' הבן איש חי בחומרותיו גם בהלכות נדה, והדבר כמעט הגיע לגירושין ובטל השלום בבית.

ניגשו הזוג לרב בן ציון זצ"ל, ואז אמר לו הרב: מה שאמרתי לך בזמנו לנהוג כדעת הבן איש חי, זה היה בהיותך רווק, אבל כעת שזכית להנשא, אומר אני לך שבהלכות נדה אל תנהג כפסקי הבן איש חי, אלא תלך בכל רק כדעת מרן השלחן ערוך!

על כן, בחסדי ה' ובישועתו, השתדלנו לקבץ את רוב ההלכות שעלולים בעלי תשובה להיתקל בהם, וכתבנו בס"ד כיצד לנהוג בכל הלכה או הנהגה לפי המקום ולפי הזמן, וכמובן שכל ההלכות מבוססות על פי דברי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים ולאורם אנו הולכים. ותפילתי לאל עליון שהדברים יהיו לתועלת הלומדים, ויתרבה על ידי כך כבוד שמים. אמן.

בצאתי מן הקודש אברך את הורי היקרים את אחי שי ומשפחתו ואחותי ומשפחתה, את חמותי ואת כל גיסיי וגיסותיי, וכן את כל קהילה הקדושה "אוהל אברהם", ובכללם הגבאים החשובים ה' עליהם יחיו, יהי רצון שיזכו להתברך בכל הברכות הכתובות בתורה, ויזכו לשפע ברכה ששון ושמחה בריאות טובה והצלחה מרובה וכל טוב. אמן.

ואני אברך ולי נאה לברך את נות ביתי ועזרתי בחיים, רעייתי החשובה שתחי', אשר לרוב מסירותה והשגחתה בטיפול הילדים אשר חנן ה' אותנו, והשגחתה על כל צורכי הבית הגשמיים והרוחניים, זכיתי להגיע עד הלום. יהי רצון שבורא עולם יתן לה כח ועזר להמשיך לדאוג לצורכי הכלל והפרט, וירפה אותה רפואת הנפש והגוף ברנ"ב אברים ושס"ה גידים, ונזכה לראות את כל בנינו ובנותינו גדלים בדרך התורה והיראה לגאון ולתפארת, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרעינו עד עולם, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו עוסקים בתורה לשמה, מתוך נחת ושלוה, השקט ובטח, ושובע שמחות אמן כן יהי רצון.

והריני מגלה דעתי שכל מטרתי בחיבור זה [ובשאר החיבורים שזכיתי להוציא ושאזכה להוציא בס''ד], לעשות נחת רוח ליוצרי ולעשות רצון בוראי שציונו ללמוד וללמד ולהעלות על הכתובים כל דבר המתחדש. וכל המחשבות הפסולות ושאינם ראויות, אשר המה מעצת היצר הרע, הרני מבטלם ביטול גמור כעפרא דארעא, וכדבר שאין בו ממש. וכל דיבורי ומעשי הוא כדי ליחד שם ה' ושכינתיה בלי שום פניה זרה.

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי כשם שעזרתני בחסד עליון וברחמים מרובים לסיים ספר זה, כן תעזרני להתחיל ולסיים עוד ספרים אחרים טובים ומתוקנים שיהיו לתועלת הרבים ויעמדו לדור דורים. ונזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתיך באהבה אנחנו וזרעינו וזרע זרעינו עד עולם. ויתקיים בי הפסוק "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך". "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".

ואסיים בדברי אליהו הנביא זכור לטוב בספר אליהו רבה (פרשה כ): אבי שבשמים יהי שמך הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים, ותהא לך קורת רוח מישראל עבדיך בכל מקומות מושבותיהם, שאמרת אקבל פושעיהן בתשובה, שאפילו הגדיל אדם מאה עבירות זו למעלה מזו, הרי אני ברחמים מקבלו בתשובה, שאפילו עומד אדם ויחרף כלפי למעלה ויחזור ויעשה תשובה, הקדוש ברוך הוא מוחל על כולם. יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין. אמן.

תוכן העניינים

ואין למו מכשול - חלק י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה