לסחור בהגינות · דיני מסחר בהגינות
א) לבקש שימכור לו במקום לשני - כשמוכר וקונה מסכמים על מחיר אסור לאדם אחר לבקש מהמוכר שימכור לו במקום לקונה הראשון, אפילו תמורת תוספת תשלום כ"כ בשו"ע חו"מ סי' רלז סעיף א המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. וי"א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר, ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע, כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר. .
ב) כשהקונה הראשון הוא גוי - מותר להציע את עצמו למוכר או לקונה כאשר הקונה הראשון הוא גוי, בתנאי שלא יגרם חילול ה' כתב בשולחן ערוך הרב חושן משפט הלכות הפקר והשגת גבול סעיף יא שאם הלוקח הוא נכרי אין איסור של עני המהפך בחררה. וכתב בספר משפטי חיים טעם לדבר שמותר לעקפו שדין זה מדרבנן בין מדין של השגת גבול שאסמכינהו רבנן על הפסוק "ואת אשת רעהו לא טימא" שלא ירד לאומנות חבירו, ואבק השגת גבול נלמד מהפ' "לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים" הרי שבשניהם נאמר רעך לאפוקי נכרי עכ"ל. .
ג) גניבת דעת - אסור לגנוב דעת של הקונה ולומר לו "עוד כמה ימים יגיע המוצר" על מנת שלא יקנה ממקום אחר וכן יש איסור לגנוב דעת המוכר ולהבטיח לו שירכוש ממנו ואינו מתכוון לכך כתב בספר חסידים סימן שיא אל יפתה את בני אדם כך וכך רצו ליתן לו בסחורה או שיאמר אני קניתי בכך וכך ועל זה נאמר "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית", ואל יתעה החפצים לקנות שיראה להם פנים כאומר למכור ואין בלבו. והם אינם קונים במקום אחר כי סבורים שזה ימכור להם עיי"ש שיש בזה משום איסור של אונאת דברים שמבטיח ואינו מקיים וכן הביא בספר נתיב יושר עמ' רלד. .
ד) בירור מחיר כשאינו רוצה לקנות - אסור להיכנס לחנות ולשאול את המוכר על מחירים כשאינו מעוניין לקנות אלא רק כשמודיע למוכר שכוונתו לבירור מחירים והוא אינו מעוניין לקנות. שו"ע חו"מ סי' רכח סעיף ד כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו. כיום מצוי הדבר שעושים סקר מחירים לפני הקניה ולכן ראוי שיאמר בתחילה שהוא מברר מחירים וכך המוכר יתייחס אליו בהתאם. .
ה) לפתוח חנות ליד חנות - אע"פ שמותר לבני אותה העיר לעסוק בסחורה דומה זה לצד זה מכל מקום מידת חסידות היא שלא לפתוח כלל אחד ליד השני כששניהם מוכרים מוצר שווה באחרונים דנו האם בזמננו קיים האיסור של פתיחת חנות ליד חנות כאשר שני בעלי העסק משלמים מיסים ונחשבים לתושבי המקום ויש להם זכות להתפרנס בעיר כמו שיש לכל אחד מהשוכנים בעיר. וכיום המנהג שלא מקפידים בכך עיין במשפטי חיים סימן כ, ויאמר שמואל סימן סד, קובץ בית הילל אלול תשסד, משפטך ליעקוב ח"ה סימן יג עיין בפתחי חושן הלכות גניבה ואונאה עמ' רנט שכתב באיזה אופן מותר מן הדין ובאיזה אופן אסור וכתב שם בהערה שבזמננו יש לחלק קצת דלא מסתבר כלל שאם יש בעיר חנות או אומנות שוב יהא אסור לאחר לפתוח חנות או אומנות מאותו סוג ובפרט בעיר גדולה שיש מקום לפרנסה בריוח לכמה וכמה חנויות ואומנות ובפרט במרכז העיר שבאים מכל המקומות שם לקנות וביותר בעיר שמתווספים בה תושבים, וכי זכה הראשון בכל הבאים לעיר או לרחוב, ואף ממדת חסידות נראה שאין כאן לכו"ע. אמנם אפשר שמ"מ ממדת חסידות אין לו לקבוע חנות בסמוך ממש לחנותו של ראשון ובשכונות קטנות אפשר שיש להם קצת דין אותו מבוי לענין זה וקשה בזמננו להגדיר גדר מבוי שאמרו חז"ל ובפרט צרכי מכולת וירקות וכדומה ועוד נראה שאם השכונה מתפתחת מסתבר שגם בזה מותר אף לכתחלה להוסיף חנות כשיש לשניהם כדי פרנסה ע"ע מה שכתב שם בזה. .
ו) מבצעים - מותר לבעל עסק לעשות מבצעים על מנת לגרום ללקוחות להגיע אליו אע"פ שהוא "שובר את השוק" שו"ע חו"מ סי' רכח סעיף יח מותר לחנוני לחלק קליות ואגוזים לתינוקות, כדי להרגילם שיקנו ממנו. וכן יכול למכור בזול יותר מהשער, כדי שיקנו ממנו, ואין בני השוק יכולים לעכב עליו. .
ז) ייעוץ לקונה בתוך חנות - לקוח שנכנס לחנות ובחר מוצר לרכישה, אסור לומר לו שבחנות אחרת המוצר נמכר בזול יותר אלא אם ייגרם לו הפסד משמעותי בשו"ת חתם סופר ח"מ ע"ט שבלקיחת קונה בטוח דינו כלקיחת פרנסתו של חבירו ואיסור גמור והאיסור הוא מה"ת וכמו שמבאר שם אבל אם דורש המוכר מחיר גבוה משש עשרה אחוז יותר משתות משאר חנויות נחשב רמאות מצדו, ואפשר להעיר להלוקח וכן כשהלוקח קרוב משפחה מותר לייעץ לו שנאמר מבשרך אל תתעלם. ומיהו מסתברא שאם גמר לקנות כעין קנין, אין לקרוב לייעצו לדחות, אבל אם הוא עדיין חוץ לחנות או אם הלוקח שאל אותו, מותר להשיב האמת שאפשר להשיג יותר כזול במקום אחר, ובזה מותר לכל אחד. עיין בשו"ת תשובות והנהגות חלק ד סימן שיב. ומשפטי התורה חלק ג סימן ח. .
ח) עצה שאינה הגונה - אסור לעובד בנק או סוכן ביטוח, או למוכר מוצרי חשמל לתת ללקוח עצה לא טובה, כגון לקיחת הלוואה או משכנתא וכן חסכון וכד' או לקנות מוצר מסויים כשהרי שהוא עובר גם על איסור הונאה וגם על איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול" אפילו כשאין דרך להוכיח כי זה שהכשיל את חבירו אכן התכוון לכך, מכל מקום לפני הקב"ה הדברים ידועים, והוא יפקוד על עוונו, וזה שנאמר (ויקרא יט, יד): "לפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלוהיך אני ה'". .