אור ברסלב
ואהבת כהלכה הסכמות והקדמות › הסכמה

ואהבת כהלכה

הסכמות והקדמות · הסכמה

הסכמות

הובאו לפני גליונות מספר "ואהבת לרעך כהלכה" סובב והולך בעניינים של בין אדם לחברו בהלכה, מעשה ידי אומן, נטע נאמן, צנצנת המן, חכו ממתקים וכולו מחמדים, תהלתו בקהל חסידים, שמן תורק שמו, טעמו ונימוקו עמו, אוצר כלי חמדה

הרה"ג רבי אבישלום מונייצר שליט"א

אשר נושא ונותן באמונה בדברי רבותינו הפוסקים, ראשונים ואחרונים, חדשים גם ישנים, ונחית לעומקא דדינא, וכביר מצאה ידו לסדר הדברים בטוב טעם ודעת, בבקיאות רבה ובסברא ישרה, אשרי יולדתו, צינה וסוחרה אמיתו, ולפעלא טבא אמינא איישר חיליה לאורייתא.

ואסיים בברכה להרה"ג המחבר שליט"א שיזכה לברך על המוגמר בקרב ימים, ויפוצו מעיינותיו חוצה להגדיל תורה ולהאדירה, ברבות הטובה גם עד זקנה ושיבה וסיב ובלה בה, ומינה לא תזוע, שאין לך מדה טובה הימנה, ועוד יעלה מעלה מעלה לגאון ולתפארת, ירום ונשא מאוד, והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח.

עובדיה יוסף

מרן הראשון לציון

הרב הראשי לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול

הגאון שלמה משה עמאר שליט"א

אגרת ברכה

ראיתי עלים לתרופה מן הספר ואהבת לרעך כהלכה מעשה ידי אומן נטע נאמן האברך היקר השוקד באוהלה של תורה בהתמדה

כש"ת הרה"ג ר' אבישלום מונייצר שליט"א

עברתי בין בתריו וראיתי אמריו כי נעמו זכה המחבר לאסוף הרבה מן הדינים וההלכות שבין אדם לחבירו בצירוף מקורות נאמנים

ודבר גדול עשה לאסוף את ההלכות הללו להרבות הידע בדינים אלו שהרי מצוה זו של ו"אהבת לרעך כמוך" גדולה היא עד מאוד וממנה יתד וממנה פינה לכל המצוות האמורות בתורה.

וכבר היה ספר זה למראה עיני הרבנים הגאונים שיחיו ובראשם מרא דארעא דישראל מופת דורנו רבנו בעל יביע אומר שליט"א

אשר שבחו את המחבר נר"ו.

ובכן תיכף לת"ח ברכה והנני מברך את הרהמ"ח נר"ו שיזכה לברך על המוגמר בקרוב ויפוצו מעיינותיו חוצה לזכות את הרבים וישא ברכה בעמו ויוסף לחבר עוד חיבורים מועילים לזכות את הרבים מתוך שלווה ונחת ושמחה וחיים עד העולם

בברכת התורה

שלמה משה עמאר

ראשון לציון הרב הראשי לישראל

הרב עזריה בסיס רב ראשי לראש העין

וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

דברי ברכה והערכה

הן הראני אה"ל וידי"ן איש חיל ורב פעלים המזכה את הרבים בחבוריו הנפלאים מרביץ תורה לעדרים השם הטוב

הרה"ג רבי אבישלום מונייצר שליט"א

מו"ץ ומגיד מישרים בתוככי ראש העין ת"ו

את אשר כוננה ידו החיבור היקר והנפלא, ואהבת לרעך כהלכה אשר בירר וליקט מהתלמוד ופוסקים ראשונים ואחרונים עד פוסקי זמננו בענינים המסתעפים מהיסוד של ואהבת לרעך כמוך דעלך סני לחברך לא תעביד שהוא כל התורה כולה ואידך זיל גמור בנושאים אקטואליים בחיי היום יום וזאת כדי שידעו המון העם להזהר כי מחסרון הידיעה עלולים להכשל וכל שכן לאלו שמתירין לעצמם מבלי לשאול דעת תורה

וגם לת"ח יועיל חיבור זה ויהיה להם צוהר לעיין במקורות אשר ציין המחבר מקור הדין וטעמו כל דבר בשם אומרו

ודבר חשוב קובע ברכה לעצמו שהמחבר כתב כמה עצות והנהגות מועילות בבחינות הרואה את הנולד למנוע הקפדות ועגמות נפש ואי נעימות מלאכת חשיבה רבה וחכמת חיים ובוודאי על ידי זה יגדל השלום ותרבה האחווה בין אדם לחבירו בין איש לאשתו ובין אדם לשכניו כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים והנני מברך את ידידי המחבר שיזכה לברך על המוגמר

ואת אחי אנוכי מבקש לקוח את הספר היקר הזה והביאו ברכה לבתיכם להרבות השלום והאחוה .ות"ח מרבים שלום בעולם וכאמרם ז"ל אל תקרי בניך אלא בוניך והם הבונים את העולם בהחדרת ההלכות בכל בית בטעמן ונימוקן ובהנהגות ועצות נכונות ולפעלא טבא אמינא יישר ויפוצו מעיינותיך חוצה לזיכוי הרבים וחפץ ה' בידך יצלח להגדיל תורה ולהאדירה.

הצב"י עזריה בהגה"צ יחיא

בסיס ס"ט

כמו"ר ועט"ר ראש ישיבת "אמת ושלום"

הגה"צ הרב אבנר עפג'ין שליט"א

דברי ברכה

חמותי ראיתי אור יקרות גליונות ערוכות עמוסות מילי דחכמתא אשר חיבר ערך כתב האי גברא רבא ויקירא היושב על מדין ואוחז בהנהגת בית הוראה באתרא דידן ישיבת אמת ושלום בראש העין ידידי ותלמידי איזי וחביבי אשר יראתו קודמת לחכמתו וכבוד ה' מלא מעוז ומגדול הרב הגאון

הרב אבישלום מונייצר שליט"א

דפקע שמיה בספריו החשובים שהוציא עד כה וכמעשהו בראשונה כך מעשהו בהאי ספרא הנקרא שמו

ואהבת לרעך כהלכה

דעסיק ביהו הרב שליט"א מידי יום ביומו אשר שואלי"ם הלכו בו בנושאים מנושאים שונים, צלל במי התלמוד וספרי הפוסקים והעלה פנינים יקרים להשיב דברים נכוחים הקולעים למטרה ולא יחטיא בעניינים הנוגעים לחלק יורה דעה וחשן משפט וביני ביני שילב בו עצות יעוצות, הנהגות מחוכמות המאירים להולכים בחשכת הדרך בשפה ברורה ובכתיבה נאה ואשרי מי שיאחז בדבריו הנכתבים עלי ספר לאכול מעץ החיים וחי לעולם.

ולא נצרך אלא לברכה שחפץ ה' בידו יצלח להמשיך בעבודתו עבודת הקודש להוציא חיבורים מחוכמים כרצונו הטהור לזכות את ישראל עם הספר.

ויתברך ברכות שמים מעל לרוות נחת דקדושה מכל בניו ובנותיו ויהיה בהשקט ובטחה ובריאות גופא ונהורא מעליא לו ולעיקר ביתו והיה הוא שלום וביתו שלום וכל אשר לו שלום.

הכו"ח

לכבודה של תורה

הצב"י אבנר עפג'ין ס"ט

הסכמת הרב הגאון

בעל הילקוט יוסף

הרב יצחק יוסף שליט"א

מכתב הסכמה

ראיתי גליונות מהספר "ואהבת לרעך כהלכה" ובו פרטי דינים בנושאים של :"בין אדם לחברו" מעשה ידי אומן, נטע נאמן,האברך היקר והנעלה, השוקד באוהלה של תורה, לן בעומקא של הלכה

הרה"ג אבישלום מונייצר שליט"א

ועברתי על חלק מההלכות, והערנו כמה הערות, וראיתי שדן בנושאים קשים ומסובכים, בדיני ממונות, וציין לדבריו מקורות מדברי הפוסקים,וטרח ויגע ומצא כדי מדתו.

וחשוב מאד לחזק ענין זה של "בין אדם לחברו" כי זה יסוד גדול ועיקר גדול בתורה, וכמה הפליגו בעונש המצער את חברו, וכ"ש בדיני ממונות, שכבר אמרו חז"ל, סאה עברות מי מקטרג בראש, גזל מקטרג בראש. וע' בשיחות של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שמוכיח מכמה מקומות בש"ס, שעל עבירות של בין אדם לחברו, אם אינו מפיסנו, הרי שנענשים כאן בעוה"ז, ואף בעונשים חמורים, כי השי"ת אל רחום וחנון, מעביר אשמותינו בעבירות שבין אדם למקום, והוא ארך אפים, אבל בעבירות של בין אדם לחבירו יש בזה תוקף זהירות וחומרות יתירות. ולא נחתם גזר דינם של דור המבול אלא על הגזל, ודור ההפלגה שהיו כופרים נגזר עליהם פיזור ובלבול, ואילו על דור המבול שנכשלו בבין אדם לחברו, וכן בסדום ועמורה, בזה נחתם דינם למיתה.חזינן גודל החומרא בעבירות שבין אדם לחבירו.ולא נצרכה אלא לברכה להרה"ג המחבר שליט"א, על חיבורו היקר, שיש בו כדי לחזק את העינינים שבין אדם לחבירו, שיה"ר ןיפוצו מעינותיו חוצה ,להגדיל תורה ולהאדירה, ויחבר עוד חיבורים חשובים יקרים ומועילים ,אמן.

בברכת התורה ולומדיה

יצחק יוסף

כמו"ר הגאון העצום

הרב עמרם אופמן שליט"א

הביא לפני הרב הגאון ירא ה' הרב אבישלום מונייצר שליט"א מורה ודאין בעיר ראש העין יצ"ו בקהילת אמת והשלום אצל הרה"ג ידי"נ המקובל הרב אבנר עפג'ין שליט"א דאתי ואיתי מתניתא ספרו "ואהבת לרעך כהלכה" וכבר איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא בכמה ספרים שהוציא לאור וחיבר לזכות את עם ישראלי והיה לי עימו כמה פעמים פתחון פה בהלכה ועברתי מעט על ספרו וראיתי דברים נכונים ומסודרים כהלכה אשר על כן אף ידי תיכון עמו להפיצם בישראל ויהי ה' עימו יעל ויפוצו מעיינותיו החוצה אמן.

הכו"ח למען כבודה התורה

עמרם אופמן

הרב הגאון אב"ד חיפה

הדיין מימון נהרי שליט"א

מכתב ברכה

הנני בזאת לברך את ידידי וריעי האהוב עלי כנפשי הרה"ג אבישלום מונייצר שליט"א מחשובי האברכים בכולל לדיינות "אמת ושלום" בראש העין שיזכה לראות ברכה בעמלו בתורה ,להפיץ ברבים דבר ה' זו הלכה, לעורר את אחינו בני ישראל על ההקפדה בדיני ממונות הפרוסים על פני מערכת חיינו והן מהדברים שאדם דש בעקביו ופעמים רבות נהפך האיסור כהיתר.

והנה במס' שבת לא ע"א מובא מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה, ואידך - פירושה הוא, זיל גמור. נמצינו למדים, שבמימרה זו גלומה כל התורה כולה.

וכן שנינו במשנה מס' ב"ב פרק י' אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעין הנובע והרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס.

ופירש שם התפארת ישראל (אות פד) " שאין לך שום דבר מדיני התורה מאיסור והיתר, שנתנה בו תורה רשות לשכל האנושי לעוף כפי כחו לחתור ולחקור ולהחליט כפי הנראה בעיניו, כמו בדיני הממונות, שפתחה לו התורה בהם לאדם נחלה בלי מצרים, לשקול ולשפוט ולדקדק כפי שכלו, עד שרוב דיני טוען ונטען שנדברו בהם דברים הרבה כעגלה המלאה לה עמיר, כולם כללה התורה בדברים מועטים בפסוק א', באמרה בצדק תשפט עמיתך, רק מפני ששכל האדם עשוי לטעות באריגה דקה כזאת, לכן רבותינו הקדמונים בעלי המשנה והתלמוד, התאספו יחד לאלפים מגדולי האומה, והניחו לנו יסודות ושרשים בכל אלה, ובכל זה עדיין נשאר מקום להדיין להשמט לימין או לשמאל, לדמות מלתא למלתא, או לחלק ביניהם לפעמים בכחוט השערה, לכן עסק דיני ממונות ישנס שכל האנושי, לדקדק היטב שיכוון מטרת האמת על הנקודה, מלבד שכך מחוייב לו, דבכל דיני איסור והיתר, כשמסתפק בדבר, יחמיר באיסור תורה, מה שאין כן בדיני ממונות, לא יכול להשמט בבית הספק להחמיר, דהרי מה שהוא חומרא לזה הוא קולא לזה, ועל כן צריך להתעמל לכוון רק האמת לאמתתו" עכ"ל.

והנה המחבר זכה וזיכה את הרבים בספריו חשובים שנערכו בטוטו"ד ובשפה ברורה וצחה כדי להקל על הקורא ולתת לו את הזכות לטעום ממתיקותה של התורה.

ובאמת שאין דרכי לתת הסכמות מעולם, ביודעי מיעוט ערכי. אולם בהיותי מכיר את המחבר מקרוב שמשקיע רבות בעמלה של תורה ובהפצתה לקירוב אחינו בני ישראל וכבר זכה להסכמות מגדולי התורה והיראה על ספריו הקודמים, לא נזקקה זאת אלא לברכה והצלחה שיהיה הספר הזה נדבך נוסף בהגדלת התורה והאדרתה ובכך יתקדש שמו יתברך בעולם.

מ. נהרי

ביחד

בעולמנו אנו רואים כי בני אדם מתפקדים בצורה של קבוצות חברתיות, אנו מוצאים את האנושות מחולקת לגזעים, מדינות, תרבויות, וכן הלאה.

גם בתוך עם ישראל אנו מוצאים את עצמנו פועלים במסגרת חברתית. העם היהודי לאורך דורות עבר משברים, גלויות, עמים ושפות, מה שהביא לידי כך שישנם סוגים רבים של תרבויות בתוך עם אחד, זאת משום שכל אחד גדל במקום שונה בכדור הארץ, כך מנהגיו שונים, סגנון תפילתו שונה, סגנון דיבורו תואם את החברה שבה הוא גדל וכן הלאה האמת היא, שההתפתחות הזו לחברות שונות בתוך עם שלם לא התחילה בגלות, אלא כבר בשבטי ישראל.

כבר בפרשת "ויחי" ובפרשת "זאת הברכה" מצאנו את ההבדלים בין שבט לשבט, כפי שמתבטא בברכתם של יעקב אבינו ושל משה רבינו.

כל שבט קיבל תפקיד אחר: שבט לוי הוקדש לעבודת בית המקדש, שבט יהודה קיבל את המלוכה יחודו של שבט יששכר לימוד התורה, שבט זבולון משא ומתן, ואילו שבט דן הוצב על שמירת הגבולות.

"איש אשר כברכתו ברך אותם "

כלומר כבר מתחילת הוויותו של עם ישראל לאומה כבר אז נחלקו לקבוצות כל קבוצה אופי ומנהגים שונים ובהתאמה כל קבוצה כל שבט, קיבל ברכה המתאימה לו.

בורא עולם אשר בחר בעם ישראל נתן לכל אחד מהשבטים כשרון מיוחד שבו הוא ישלים את חלקו בחברה הכללית של עם ישראל.

אמנם הדחף הכללי הקיים בין כולנו הוא רצון לחיות בהרמוניה כלומר חיים ביחד אחד עם השני, מבלי מלחמות ותחרויות, אבל לצערנו זה לא תמיד מצליח, ועובדה היא שבמקרה ומתפתחת מחלוקת בשל קנאה שנאה תחרות או על כל סיבה אחרת, מתחילים לגלות בקול מה שחושבים בלב...

ואז הריחוק בין הסוגים השונים של בני אדם ברור לכל בין הזרמים השונים, ונראה כאילו יש מצוה לעשות מחלוקת ויש מצוה לעמוד על עקרונות ומנהגים השונים מאחרים, וכל אחד קנאי לזרם שלו או לעדתו.

ודווקא אנו עם ישראל העם הנבחר, קשה לנו לחיות ביחד ללא מחלוקת.

אנו רואים זאת בכל תקופה ותקופה עם הנהגות ומנהגים שונים בכל חברה וחברה.

מטרה שווה

לכולנו ברור שהתורה היא המאחדת אותנו והכל מסכימים שהשינויים שנוצרו עם השנים הם על מנהגים והנהגות אבל לא על התורה הקדושה שעליה אין עוררין.

צורת הדף של התלמוד הבבלי השתמרה עם השנים, חלוקת הסימנים של השולחן ערוך לא השתנתה והכל מושתת על ספר התורה כצורתו וככתבו בלי שינוי כלל.

התורה שמלמדת אותנו כיצד לעבוד את ה', היא המאחדת את כולנו. לכן אפילו אם כל אחד הוא בעל תפקיד שונה לכולנו יש מטרה אחת שווה .

המחלוקת מתחילה כאשר אחד מהזרמים מראה לכולם כמה הוא טוב, וכמה השני נחות או פסול. הצד השני מצידו רוצה להוכיח ההפך מתחיל להבליט את תכונותיו הטובות בהתאם לתכונות השליליות של הצד שכנגד...

וכך מאבדים את המטרה של עבודת ה' ותיקון המידות ומתמקדים במטרה חדשה, להראות שאנחנו הטובים ואפילו היותר טובים מהם וכך במקום להיות ביחד לכיוון אחד הופכים להיות כל אחד כנגד השני.

ואותם רחוקים שרואים את המלחמות בין הזרמים, חושבים בליבם: אם זו התורה אין אנו רוצים להיות מלומדיה...

השלום הוא כלי הברכה

בסי' של"ג בספר חסידים כתוב על הפסוק במעמד הר סיני ",ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דיבר ה' נעשה" נאמר "כל העם" בדוקא אבל אילו היה אחד מוחה לא ניתנה התורה עכ"ל.

הרי שללא איחודו של כלל ישראל כעם מאוחד לא היה זוכה אף אחד מאיתנו בקבלת התורה לא רק במעמד נשגב כמעמד הר סיני נחוצה היתה האחדות. בכל תקופה האחדות היא המביאה את שפע הברכה .

אמרו חז"ל שאין כלי מחזיק ברכה אלא השלום

וכן בספר חסידים שם מציין "מברכת שים שלום ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך", הברכה שבאה מאור פניו יתברך באה כשכלל ישראל באחדות

ומסביר זאת הגר"ז ליקוטי אמרים תניא ל"ו

כי כלל חיות העולמות תלויים על כלל נשמות ישראל עיין מסילת ישרים פרק א' וכמו שחלקי הגוף צריכים לתפקד באופן בריא ובהרמוניה של חלק אחד עם השני לצורך חיות של כלל הגוף כך ההרמוניה בין היחידים בני ישראל מאפשרת חיות לכלל ישראל היא מאפשרת זרימת שפע של קדושה ברכה וחיות מהקדוש ברוך הוא לכלל ישראל ומהם לכל העולם

ואם אין הרמוניה ושיתוף פעולה אחדות בין עם ישראל השפע נעצר.

ביחד מרויחים

מסכת דרך ארץ פרק שלום לאורך כל התנ"ך אנו למדים שהקב"ה מבקש שעם ישראל יהיה ביחד רואים כמה שפע יורד לעם ישראל שהוא אחד עם

כשביחד אפשר להשיג תורה

אמר ר' יהושע: גדול הוא השלום שבשעה שעמדו ישראל ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, שמח בהם הקדוש ברוך הוא ונתן להם תורתו ובירכם בשלום, שנאמר ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, ונאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש.

לרדוף אחרי השלום

אמר חזקיה: גדול הוא השלום שכל מצוות שבתורה כתוב בהם כי, כי תראה, כי תפגע, כי יקרא, כי תבנה, כשתבא המצוה לידך אתה זקוק לעשותה, אבל השלום מה כתיב בו? בקש שלום ורדפהו, בקשהו במקומך, ורדפהו במקום אחר.

השלום מביא את התורה

חזקיה אמר: גדול הוא השלום, שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, נוסעין במחלוקת וחונין במחלוקת, ובזמן שבאו לסיני חנו חנייה אחת, ויחן שם ישראל, אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ושנאו ישראל את המחלוקת ואהבו את השלום ונעשו חנייה אחת, עכשיו אתן להם את תורתי.

העושה שלום נחשב כמזבח שמכפר על עוונותיו

ומה מזבח שאינו לא אוכל ולא שותה ולא מריח, ולא נבנה אלא לכפרתן של ישראל נקרא שלום, מי שהוא אוהב שלום ורודף שלום ומקדים שלום ומשיב שלום ומטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים על אחת כמה וכמה.

הכל מתחיל ומסתיים בשלום

אמר ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: גדול השלום, שכל הברכות והתפלות חותמין בשלום, קרית שמע חותמה בשלום, ופרוס סוכת שלומך, ברכת כהנים חותמה בשלום, שנאמר וישם לך שלום, וכל הברכות חותמין בשלום, עושה שלום במרומיו.

הכל כלול בשלום ולכן אדם שחי בשלום עם סביבתו זוכה לברכות הרבה זוכה לשלווה זוכה לתורה זוכה לאריכות ימים

הבהרה

בספר הלכות העוסק בדיני ממונות קשה לקבוע הלכה פסוקה למעשה. היות וכל פרט נוסף מהמקרה משנה את ההלכה.

לכן כשיש ספק בהבנת ההלכה, או כשהמציאות אינה מתאימה עם ההלכה, יש להתייעץ עם תלמיד חכם המבין בדיני ממונות על מנת שידע להורות את ההלכה למעשה

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה