אור ברסלב
ואהבת כהלכה הלוואה › סגולה לקבלת התפילה

ואהבת כהלכה

הלוואה · סגולה לקבלת התפילה

תדרוך לפני לקיחת הלוואה

המלוה סלע לעני בשעת דוחקו עליו הכתוב אומר אז תקרא וה' יענה. (מס' סנהדרין עו ע"ב)

דיני הלוואה

א) מצוות הלוואה - נתינת הלוואה היא מעלה יותר גבוהה מנתינת צדקה והמקיים מצות הלוואה כהלכה שכרו רב ביותר כתב בספר החינוך מצוה סו וזאת המצוה של הלואה היא יותר חזקה ומחוייבת ממצות נתינת הצדקה, שמי שנתגלה ונודע דחקו בין בני אדם וגילה פניו לשאול מהן אין דחקו ואפילתו כמי שעדיין לא בא לאותה בושה וירא מהכנס בה, ואם יהיה לו מעט סעד של הלואה, במה שירווח מעט אולי לא יצטרך לבא לשאלה לעולם, וכשירחמנו האל בריוח ישלם נשיו ויחיה בנותר. .

ב) שטר או עדי הלוואה - אסור להלוות ללא שטר או עדים ובכל אופן, שטר שיש בו רק חתימת ידו של הלווה ללא עדים, גם כן מועיל. עיין בחושן משפט הלכות הלואה סימן ע סעיף א וכתב בערוך השולחן אין להלוות בלא עדים ואפילו לת"ח אא"כ הלוה על משכון והמלוה בשטר משובח יותר דאין ביכולת להיות הכחשות בסכום המעות וכל המלוה בלא עדים עובר משום לפני עור לא תתן מכשול דהלוה יכול לשכוח ולכפור וגורם קללה לעצמו שהבריות מקללים אותו ואומרים שתובע מחבירו חנם. ובשו"ת יביע אומר חלק ז חושן משפט סימן ז ולכן צריך להזהר שההלואה תהיה בעדים, או בקבלת שיק מאוחר, וכיו"ב, באופן שיבטיח קבלת פרעון חובו. ולכן יכול לקבל צ'ק ביטחון בתמורה להלוואה אפילו מבלי לכתוב שטר. .

ג) נוסח שטר הלוואה - בשטר יש לכתוב תאריך ההלוואה שם הלוה ושם המלוה, מקום הלוואה, סכום ההלוואה, שמות העדים (אם יש), תאריך פירעון, ואופן התשלום והכתיבה צריכה להיות בכתב ברור באופן שלא תהיה אפשרות זיוף בשטר הלוואה יש חשיבות לפרטים אלו כדי שהשטר יהיה בתוקף לגביית התשלום וכשעושים הלוואה עם שעבוד נכסים ראוי לעשות שטר הלוואה אצל דיינים מוסמכים על מנת שלא יהיו ספקות לגבי גביית התשלום מנכסים משועבדים. .

ד) הלוואה בעל פה לפני עדים - כשאין שטר יכול הלווה לומר הודאה על החוב בפני שני עדים, בנוסח זה: הריני מודה בפניכם שאני חייב לפלוני אלמוני סכום של... ומתחייב להחזירו תוך ... ימים שו"ע חו"מ סי' מ סעיף א המחייב עצמו בממון לאחר בלא תנאי, אף על פי שלא היה חייב לו כלום, ה"ז חייב. כיצד, האומר לעדים: הוו עלי עדים שאני חייב לפלוני מנה, וכו' עיי"ש. וכתבו סמ"ע סק"א וש"ך סק"ב לחלוק וסבירא להו דאין יכול להתחייב בדבר שאינו חייב רק בקנין סודר או בשטר וכתב הנתיבות בחידושים ס"ק ג' אם אמר בלשון הודאה שהוא מודה שחייב לו מכבר, קונה לכולי עלמא באודיתא עכ"ל ולכן כשאומר בנוסח הודאה זה מועיל לכולי עלמא. .

ה) כשרות העדים - על מנת שהשטר יהיה כשר להוצאת ממון צריכים העדים להיות עדים כשרים כלומר שני אנשים מעל גיל מצוות שומרי תורה ומצוות, ואינם קרובי משפחה של הלווה או המלווה וכתב בספר בנין שלם הלכות הלוואה ששטר שחתמו בו עדים פסולים אף אם נמסר בפני כשרים פסול מדרבנן והרי הוא כחרס שלא חל על ידו התחייבות או קנין וכן יקפידו שהעדים לא יהיו נוגעים בדבר ולא שום פסול בעדות כמו בכל דיני שטרות ועדות שצריכים להיות עדים כשרים שיש תוקף לעדותם. .

ו) כשמוחל על החוב - מותר לתת הלוואה ללא שטר או עדים כשבדעתו ליתן את הכסף במתנה או למחול על החזרת החוב היות ואין כאן חשש של מכשול משום שמוחל על הסכום והוי כמתנה או צדקה ולכן אין צריך שטר ראיה להוציא ממון אלא רק כשנותן כהלוואה. ועוד יש לסמוך על מה שכתב בערוך השולחן חושן משפט הלכות הלואה סימן ע סעיף א ומה שאין נזהרים עתה בזה ולוים זה מזה גמ"ח בלא עדים ובלא שטר משום דמכירין זא"ז ונאמנין זל"ז ויודע המלוה שלא ישכח ולא יכפור לו. .

ז) העברה בנקאית - גם המקבל כסף דרך העברה בנקאית צריך לעשות שטר הלוואה עם המלווה מיד כשהכסף נכנס לחשבונו אין הבדל בין אם מקבל את הכסף בהעברה בנקאית לבין כסף מזומן שכל שמתחייב לשלם חובו יש לו לעשות שטר ולא ימתין בכך שבכל רגע הוא עובר על איסור של "לפני עיוור לא תיתן מכשול". .

ח) אדם שאינו רוצה להלוות - כשיש לו ומונע עצמו מלהלוות לאדם שבמצוקה כספית ויכול לבוא לידי סכנה עובר על לאו של לא תעמוד על דם רעך כ"כ החפץ חיים באהבת חסד סעיף ג. ובזמננו יש תוקף וחשיבות להלכה זאת שיש רבים שנפלו להלוואות בשוק האפור והסתבכו עד מאוד, ואילו היו מקבלים את ההלוואה מאדם כשר לא היו נופלים כל כך. .

ט) כשחושש שהלווה לא יחזיר - אם יודע שהלווה בעל מידות רעות ולא יחזיר את ההלוואה או שמצבו דחוק ואין באפשרותו להחזיר פטור מלהלוות לו שו"ע חו"מ סי' צז סעיף ד אסור ללוה לקחת הלואה ולהוציאה שלא לצורך ולאבדה עד שלא ימצא המלוה ממה לגבות חובו; ואם עושה כן נקרא רשע. וכשהמלוה מכיר את הלוה שהוא בעל מדה זו, מוטב שלא ללוותו ממה שילוהו ויצטרך לנגשו אחר כך ויעבור בכל פעם משום לא תהיה לו כנושה. כתב בספר אורחות צדיקים שער השקר ועוד ייזהר האדם אם יבוא חבירו אצלו וישאל ממנו דבר שיש בידו, לא יאמר לו "אין לי", אך ידחהו בענין אשר לא ישקר. ויש ספק בספר חסידים, אפילו יבוא גוי לבית יהודי, ויבקש להלוות לו מעות, ויש ליהודי מעות, ואין דעתו להלוות לזה הגוי, לא יאמר לו "אין לי מעות", אך ידחה אותו איך שיוכל בלי שישקר (ספר חסידים תתרל"א). ויכול להיות, שאם היה יודע הגוי שהיו לו מעות לא היה יכול להישמט ממנו בלא שנאה, היה יותר טוב לומר "אין לי" מפני דרכי שלום. אך הכל תלוי בדעתו של אדם, איך שנראה לו ענין של הגוי: אם יכול לומר "יש לי, אבל אני צריך אותם למקום אחר", אם בענין זה יוכל לדחותו בלא שנאה - יעשה. .

י) הבטיח שילווה - אדם שהבטיח לחבירו שילוה לו ממון ייזהר מלחזור בו אלא אם כן הלווה מחל לו מחילה גמורה פסק בשו"ע יו"ד סי' רנז סע' ג הצדקה, הרי היא בכלל הנדרים. וההלוואה נחשבת למצוות צדקה כמבואר שם בסימן רמט סעי' א ולכן כשהבטיח להלוות יש כאן דין נדרי מצוה, שאדם נדר לעשותה וצריך להיזהר ולא להתירה אלא לקיימה מיד שביכולתו ע"ע באהבת חסד פרק ראשון סעיף יא. .

יא) פריעת חוב - אסור ללווה ללוות כסף כשחושש שלא יחזיר את החוב או כשאינו יודע מנין יפרע את החוב. וכתבו אחרוני זמננו שהלווה על סמך שיחזיר ממה שילוה מגמ"ח אחר כך וכן הלאה ואין יודע היאך יפרע את ההלוואות הללו הרי הוא בכלל "לוה רשע ולא ישלם", כבר מההלוואה הראשונה שו"ע שם. ומה שכתבנו לעניין לווה רשע כן כתב בחוט השני שבת א עמ' מו בשער הציון ועוד כתב שם " וכל הלוה באופן שילך מן העולם עם החובות הרי הוא רשע" עכ"ל. ועיין עוד בדרך שיחה עמ' שג שאסור ללוות כסף כשאינו יודע מנין יחזיר את חובו. וכתב בפתחי חושן גניבה והונאה וזה לשונו "עוד רעה חולה שנתפשט בזמננו וכבר גרם להפיל הרבה חללים והוא שמתחילים לגלגל בהלואות מבלי לידע מאין יפרע וגם זה כתוצאה מרדיפה אחרי מותרות ולאו דוקא מותרות ממש אלא כל דבר שאינו חיוני ביותר בכלל זה שכשצריך לחפץ מסוים ואין בידו מתחיל בהלואות או בקניה בתשלומים וכשמגיע הזמן ואינו יכול לפרוע לווה מזה ופורע לזה עד שמאבד את חשבונותיו ובדרך כלל אינו יכול לקבל הלואת גמ"ח ומתחיל בהלואות בעיסקא באיסור או בהיתר וסופו שמאבד ממון אחרים ועצם קבלת הלוואה מבלי שידע כיצד לפרוע איסור הוא עכ"ל. .

יב) כשאינו מחזיר - לווה שלקח הלוואה ואינו יודע כיצד יחזיר או המתחמק ואינו מחזיר את ההלוואה נקרא רשע שנאמר לווה רשע ולא ישלם תהלים פרק לז, פס' כא. וכן הביאו הפוסקים שאדם שאינו מחזיר את ההלוואה נחשב לרשע. ובפירוש רבינו יונה על אבות פרק ב על הפסוק לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן. כלומר כיון שלוה ואינו משלם רשע הוא. ואף על פי שאין לו כי מתחלה היה לו לעיין במה יפרעהו. כלומר כל הלוקח הלוואה ולא יודע כיצד יפרע אותה נחשב לרשע. .

יג) שטר שנפרע - מיד כשהחוב שולם יש חיוב על המלוה לקרוע את השטר או לכתוב עליו נפרע באופן כזה שהשטר יתבטל כדי למנוע רמאויות מצד המלוה שיחזור ויגבה בשטר או יורשי המלוה שיראו את השטר ירצו לגבות ממנו, וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' נז סע' א אסור להשהות שטר פרוע בתוך ביתו, ואם אינו רוצה להחזיר שטר פרוע, ראוי לנדותו עד שיחזירנו וכן פסקו באחרונים. .

יד) לא לבקש מהלווה כשאין לו - כשיודע בוודאות שאין ללווה מהיכן לפרוע את ההלוואה, אסור לבקש ממנו שיחזיר ואפילו לא על ידי שליח. ורק כשיודע שיש לו, כגון שהלווה בעל נכסים או ממון מותר לבקש ממנו והמבקש כשאין לו עובר על איסור "לא תהיה לו כנושה" כמובא בשו"ע חו"מ סי' צז סעיף ב אסור לנגוש את הלוה לפרוע, כשיודע שאין לו, ואפילו להיראות לפניו אסור, מפני שהוא נכלם בראותו את המלוה ואין ידו משגת לפרוע. ועיין שם בכסף קדשים שכל האיסור כשיודע שאין לו אבל כשיש לו ממון או נכסים אין איסור לבקש. .

טו) מחילה על ההלוואה - מלוה שמחל על הלוואה אפילו בינו לבין עצמו, אינו יכול לחזור בו ואינו יכול לגבות את ההלוואה שו"ע חו"מ סי' רמא סעיף ב מחל לחבירו חוב שיש לו עליו, או נתן לו הפקדון שהיה מופקד אצלו, הרי זו מתנה הנקנית בדברים בלבד. .

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה