הלוואה · מי קודם למי בנתינת ההלוואה?
הגמרא במסכת ב"מ עא, א מקור הלימוד על מצוות הלוואה הוא מהפסוק (שמות כב, כד) "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך". חז"ל למדו מפסוק זה דינים חשובים. ראשית, עניי ישראל ועניי גויים, עניי ישראל קודמים. שנאמר: כסף תלוה את עמי קודם צריך לעזור ולהלוות לבני עמך, ורק לאחר מכן לבני עמים אחרים. ומוסיפה התורה ואומרת: "את העני עמך" ללמדנו שאם באו לפנינו עני ועשיר, עלינו להקדים ולהלוות לעני, ורק אם יישאר כסף, אפשר להלוות לעשיר.
ועוד מדייקת הגמרא מהמילה "עמך" שתמיד היותר קרוב למשפחה הוא הקודם, ולכן עני בן עירך ועני בן עיר אחרת, מצווה להקדים את העני שמאותה העיר. ואפילו אם באו שני תושבים בני אותה העיר, אחד משכונתך והשני משכונה אחרת, מצווה להקדים את בן שכונתך, שהוא יותר "עמך".
ואפילו אם שניהם מאותה השכונה, רק שאחד מהם הוא שכן קרוב, והשני גר במרחק מה, מצווה להקדים את השכן הקרוב יו"ד רנא, ג. אהבת חסד ח"א ו, ב. .