אור ברסלב
ואהבת כהלכה בית דין הרבני

ואהבת כהלכה

בית דין הרבני

הסכמות והקדמות

מהו דין תורה לעומת החוק הישראלי?

בדיני תורה ישנה חשיבות עליונה להלכה מבלי להתחשב ברגש או בשכל האנושי, מבלי להתחשב בדעת הבריות, עיתונים, וכל כלי תקשורת אחרים .

רוב בני אדם דעתם ניבנת על ידי הסביבה שכנגדם: הורים, מורים, חברים, צבא, מקום עבודה וכד'. מטבע הדברים אדם מושפע ודעתו נבנת כתוצאה מהמקובל בחברה. מה שמקובל על כולם שזה הוגן, זה נחשב למעשה הגון ומוסרי וצודק ואילו מה שאינו מקובל, אינו מוסרי ואינו צודק...

למשל, בעל עסק ערמומי, היודע שצריך לרמות ולעגל פינות כדי להצליח וכשהוא מצליח הכל מקנאים בו ומעריצים את עושרו. ואילו זה בעל עסק הישר,שהוא אמיתי, לא גונב ולא מרמה, נחשב לטיפוס תמים שכולם מרחמים עליו.

הבחור הרמאי היודע לפתות... נחשב למקובל בחברה אהוב ואהוד על כולם, ואילו הבחור הישר, זה שזהיר בכבודן... נחשב לבחור מוזר, וכן הבחורה הצנועה והשמרנית נחשבת לזקנה ומיושנת ואילו זאת שאינה צנועה בלבושה ובמעשיה, נחשבת לאהודה וחברותית. כך דעתה של החברה המקולקלת. שאינה מתחשבת בדעתה של התורה ובהליכותיה.

כוחו של פרסום

וישנן דוגמאות נוספות המושפעות מפרסום ומתקשורת, כגון: לבוש, אופנה, סלנג, שפה, זמרים, ושחקנים, ככל שהם יודעים לפרסם את עצמם יותר, כך דעתם חשובה יותר. וככל שהם מפורסמים, כך אחרים נגררים אחריהם מבלי לבדוק שאכן הם צודקים או חכמים, וככל שהפרסום חזק יותר כך דעתם תופסת את העם יותר, ואילו זה היה מסתיים כאן דיינו...

חוקי הדמוקרטיה מושפעים מהפרסום

יש מערכת הנהגה במדינת ישראל, הנקראת "דמוקרטיה" שפירושה שלטון העם. כלומר העם בוחר לפי דעתו את המנהיגים של הדור, והמפורסם יותר, האהוב יותר, והמקובל יותר הוא זה שנבחר מבלי יכולת לבדוק אם אכן הוא ראוי. האם הוא אמין, נוכל, כעסן או הפכפך, האם הוא רדוף שלמונים או בעל תאוות שונות ומשונות הוא נבחר בהתאם לדעת העם המורכבת מכל מיני רבדים של העם.

ואותם המפורסמים אחת לכמה שנים נבחרים להיות המנהיגים שיקבעו את החוקים שעל פיהם מדינת ישראל מושתת. אותם מנהיגים יקבעו מה מותר ומה אסור, והכל לפי דעתם ושכלם, שלהם ופעמים רבות אפילו לא של הבוחרים בהם.

מי הוא הקובע את החוק...

החוק במדינה נקבע על ידי חברי כנסת, שהם אנשים מסויימים שנבחרו על ידי העם, שבחר אותם לפי תפוצת הפרסום שהיתה להם לפני הבחירות, ולפי מה שמספרים עליהם בתקשורת. חשוב להדגיש שכל בוחר רשאי לבחור לפי שיקול דעתו, ולא משנה מהי והיכן גדל, כל אזרח שיש לו זכות בחירה יכול לקבוע מי יהיו המנהיגים בלי הבדל בין יהודי לערבי וכד'. וכמובן שאין כאן שיקולים מוסריים או חינוכיים, אלא אך ורק לפי דעתו האישית של הבוחר שהיא עצמה מורכבת מהשפעה של פרסום. וכך המנהיגים מגיעים לכנסת ושם מתכנסים ועל פי הנהלים המקובלים קובעים חוקים. כלומר החוק נקבע על ידי המנהיגים שהם נבחרו על פי דעת הקהל, המעוצבת לפי מידת הפרסום שאליה הוא נחשף. וכך נוסף עוד חוק לספר החוקים של מדינת ישראל שספר זה נוצר על ידי הממשלה הבריטית לפני קום המדינה שמבוסס על חוקים העותמאנים של הממשלה התורקית שהיתה כאן לפני כן.

היות ואין ספר חוקים המיוחד למדינה יהודית על פי אפיונה צביונה ואזרחיה. אלא מקבץ חוקים המבוססים על חוקים של ממלכות קודמות ששלטו בארץ ישראל ועליהם מוסיפים חוקים כנ"ל.

חוקי התורה אינם משתנים לעולמי עד.

צריך להדגיש שמאחר והחוק נחקק ואינו סותר את חוקי התורה, חובה עלינו לקיימו "מדינא דמלכותא דינא" אבל אין זה סותר את העובדה שהוא חוק אנושי שאינו נקי מנגיעות אישיות.

לעומת זאת חוקי התורה נקיים מנגיעות אישיות, ומבוססים כולם על דעתו של בורא עולם שמפורשת בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, שלא תשתנה לעולמי עד. בורא האדם שיודע מה טוב לאדם דעת תורה שאינה משתנת לפי האופנה ולא לפי התקשורת אלא נשארת איתנה אלפי שנים מבלי להשתנות אפילו באות אחת.

אין מה להשוות בין חוקים שמדי פעם משתנים או נקבעים מחדש לפי החברי כנסת החדשים... לעומת חוקים שנקבעו על ידי בורא עולם שנתן את התורה

זוהי תורת אמת. ולכן יש חשיבות לדיני התורה, שהם ההוראות של בורא עולם כיצד לדון אחד את השני במקום שיש חילוקי דיעות או נזקים

התורה קובעת את חוקיה לפי חוקי בורא עולם, ולא לפי חוקי רוב שנבחר על ידי המון העם.

ואותם הבוחרים את החוק האזרחי מראים לכל שהם מעדיפים חוקים זרים מחוקי התורה.

לפי מה קובעים מי צודק?

לפני שאדם אומר "זה לא צודק" עליו להבין מהו צדק על פי התורה בלבד, ורק לאחר מכן ידע להחליט מיהו הצודק. מה שמקובל בחברה כ"צדק" אינו מחייב שזוהי ההלכה האמיתית היות ואנו מורגלים לצדק שמצוי ברחוב, ולא לצדק שהוא על פי ההלכה. הצדק המוכר על פי גורמים שונים שאינם בהשקפת התורה אינו נחשב צדק כלל, כיון שבורא עולם הוא שקבע בתורה מיהו הצודק ומיהו הנעשק בכל מקרה ומקרה. ואדם שאינו מבין בדיני התורה אינו יכול בשום פנים אופן להחליט לבד מהו צדק. הרוצה להיות צודק באמת ילמד את ההלכה או יתייעץ עם תלמיד חכם המבין בדיני ממונות, וכך יבין מה הוא צריך לעשות וכיצד.

האם פסק של בית משפט אינו נחשב ל"צדק"?

חוקי המדינה אינם מבוססים על פי דיני התורה ולכן הצדק שלהם אינו הצדק שקבע הקב"ה ולכן אסור לפנות לבית משפט חילוני כדי להוציא את ה"צדק" לאור. העושה כך מראה שהוא מעדיף חוקים אנושיים על פני חוקי תורה. הפונה לבתי משפט מראה לו ולסביבתו, שחשובה לו דעת העם יותר מדעתו של בורא עולם, וזהו מרד בחוקי התורה ועוון זה חמור ביותר.

הפונה לבית משפט חילוני מה דינו?

עבירה זו קשה מאוד וההתחייסות כלפיה חריפה ובלתי מתפשרת רמב"ם הלכות סנהדרין פרק כו הלכה ז. שכתב הרמב"ם "כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו"

פסק בשו"ע חו"מ סי' כו סעיף א. כתב השולחן ערוך "אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה"

הובאו דבריו בשו"ת ציץ אליעזר יב, פב. וכך כתב הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, "זה ברור ופשוט ששופטים הללו ערכאות הם לכל דבר, וכל ההולך אצלם הוא מרים ידו בתורת משה, ומרה תהיה אחריתו של המחזק אותם".וכן לעניין גירושין, חובה מן התורה לברר את כל הדינים בפני בית הדין התורני, וההולך לבית משפט חילוני הוא מרים יד בתורת משה.

מהו בית דין רבני ?

בית הדין הרבני מורכב משלושה תלמידי חכמים: שני דיינים ואב בית הדין שהוא האחראי על ניהול הדיון. דיינים אלו למדו הלכות חושן משפט היטב ויודעים לשייך את המחלוקת בין שני הצדדים לדיני השו"ע, ולקבוע מהי דעת תורה בזה. בית הדין אינו מושפע מחוקים שנקבעו על ידי המחוקק, אולם ישנם מקרים לא מעטים שבהם הוא כן מתחשב במנהג מדינה.

מהו אופי הדיון?

הדיון מתקיים לאחר הגעת שני הצדדים וחתימתם על שטר בוררות אשר בו הם מצהירים על כך שהם מקבלים עליהם את הדיינים כבוררים כי החלטתם תחייב אותם הלכתית וחוקית. רק לאחר מכן יתחילו הדיינים לשמוע את המקרה. ושלא כמו בבית משפט חילוני שהעורכי דין מנהלים את מהלך חקירת העדים ובעלי הדין, כאן, בבית הדין הרבני הדיון מתנהל בעיקרו על ידי הדיינים. הם שואלים את השאלות, בוחנים את הראיות ולומדים את המקרה על פי המקורות המובאים בגמרא והשולחן ערוך וכך הם פוסקים את הדין.

מהו שטר בוררות?

מבחינת חוקי מדינת ישראל, חוק הבוררות מאפשר לבעלי דין לבחור כל בורר שידון בעניינם ובכלל זה בבית הדין לממונות. לכן שני בעלי הדין שמגיעים לדיון חייבים לחתום על כך שהם מסכימים שבית הדין ישמש כבורר במחלוקת שבינהם ולאחר החתימה על שטר הבוררות יש חיוב גם על פי החוק להתייצב לדיון ולקבל את פסק הדין.

לסיכום: חתימה על שטר בוררות מחייבת את שני הצדדים לקיים את החלטת בית הדין.

מתי בית הדין עושה פשרה?

על בית הדין מוטל החיוב לנסות לפשר בין הצדדים עוד לפני תחילת הדיונים. פשרה פירושה הסכמה של שני הצדדים להגיע להחלטה הדדית ללא התערבותו של בית הדין, במקרים שקשה למצות את הדין באופן המוחלט כגון שיש ספק בשיעור הנזק וכן באמיתות הטענות, או במקום שיש צורך לאחד מבעלי הדין להשבע, כדי להצילו משבועה, עושים פשרה, אפילו לאחר שהתחילו הדיונים.

מה ניתן לעשות כאשר הנתבע מסרב להתדיין בבית דין לממונות?

על פי ההלכה אין דנים אדם שלא בפניו על כן בית הדין יזמן את הנתבע שוב וכשהנתבע עדיין מסרב להגיע לדין, בפעם השניה או השלישית (לפי שיקולי בית הדין) התובע יקבל היתר לגשת לבית משפט חילוני עם הסבר על מה מותר לו לתבוע על פי ההלכה.

האם בית הדין מאפשר לבעלי הדין להשתמש בייצוג של עורך דין או טוען רבני ?

באופן כללי ישנה אפשרות לייצוג על ידי עורך דין או טוען רבני, אולם בדרך כלל בית הדין מעדיף לשמוע את פרטי המקרה מבעלי הדין וכן לנהל את הדיון מולם, וכן מקפיד לחקור את העדים באופן אישי ואיננו סומך על עורך הדין או הטוען רבני. למעט מקרים קיצונים שיש צורך לשמוע דובר מטעם בעלי הדין.

האם ניתן לאכוף פסק דין של בית דין לממונות?

לאחר קבלת פסק הדין של בית הדין וצירוף החתימה על שטר הבוררות, ניתן לאכוף את פסק הדין, לאחר התייעצות עם בית הדין שמוודא, שאכן הפסק לא בוצע במקרים רבים הם נותנים אישור לתובע להגיע לבית המשפט המחוזי על מנת שיאשר את פסק הדין ויאפשר פניה להוצאה לפועל על סמך פסק הדין.

לסיכום

עובדי ה' מבררים את רצון ה' בהלכות שבת, תפילין, במועדים, ועושים זאת בשמחה בכל שעות היממה והשנה,

וגם ההולכים לבית דין רבני לשמוע את ההלכה בנושא של ממונות ולא רוצים להכשל בכסף גזול וכד'

מקיימים את ציווי ה' בדיוק כמו בשאר ההלכות.

ואילו המסרבים לדין תורה והמבקשים ללכת לבתי משפט שלא על פי היתר

עוברים על ציווי ה' מחללים שם שמיים ונחשבים לגזלנים ורשעים ממש!!!

מלחמת קיום

זאבים נלחמים לזכות בנתח בשר

אחד את השני נוגסים, פוצעים,

דם ניגר והם כואבים אך לוחמים

לבסוף אחד מנצח

נוגס את הבשר בשיניו

אבל כולו זב דם, פצוע, בקושי הולך

ועוד מעט כבר מתמוטט

קשה להינות עם הבשר בין השיניים

כשהדם ניגר על הלחיים

כך נראים היריבים בבתי המשפט

מבזבזים שנים מאבקים וכספים

בלילות לא ישנים

שונאים את השכנים

וחוששים שאולי אחריהם עוקבים

חייהם נטולי שמחה וחיים

אבל...

אילו היו מוותרים

וכאילו מפסידים

היו זוכים לשלווה ונחת ובריאות נפשית

לא חוששים מהשכנים

ובלילות טוב ישנים

רוגע נפשי ששווה דמים מרובים

שבשום בית משפט אותו לא משיגים

אילו רק היו מוותרים...

(מעובד ע"פ מכתב מאליהו)

תוכן העניינים

ואהבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה