אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן ס

סימן נט

בספר התעוררות תשובה חלק שני סימן קמ"ז תוך ד"ה נלע"ד דקשה מהא דאיתא במתניתין פרק ג' דתענית שאמר חוני המעגל שרצה להתפלל על הגשמים צאו והכניסו תנורי פסחים כדי שלא ימוקו כראה מזה ששמרו התנורי פסחים מפסח לפסח לפי מה דבעי רמא בר חמא זבחים דף צ"ה ע"ב אם בישול בלא בלוע בעי תנור שבורה או לא לפשוט מזה דלא בעי שבורה ונראה לי כעת לתרץ על מה שהקשה הכסף משנה פרק שמיני מה' מעשה קרבנות הלכה י"ד דכתב הרמב"ם צלוי הבשר באויר התנור יש ספק אם ישבר למה לא פסק הרמב"ם לחומרא שצריך שבירה כדרכו בשאר ספיקי תורה שפסק לחומרא וי"ל ז"ל לאידך גיסא אם אינו צריך שבורה אם ישברו עובר על בל תשחית וטוב להיות בשב ואל תעשה מספק מצוה ולא ישבר בידים דלמא עובר בבל תשחת פשיטא אם אין הכלי ראוי עוד להשתמש בו לעולם מותר לשבר דבלאו הכי אינו ראוי עוד לשום דבר שבעולם, אבל הלא יוכל להשהות עד אחר מעת לעת ולבשל בו עוד הפעם הגם שלכתחילה אסור לבשל בו מדרבנן כבר כתב שם בתוס' שבמקדש אוקמוה אדאורייתא שמותר לבשל קדשים של היום בקדירה שבישל בו קדשים כבר אתמול או חטאת שכבר כעשה נותר משום דמן התורה מין במינו בטל ברוב, ועוד כיון שקדירות שבמקדש שמבשלין בהן הקדשים באין ממעות הקדש [הגם שאינן כלי שרת וקדושים בעצמם ואינו עובר בשבירתן בלא תעשה] מ"מ אסור להפסיד ממון הקדש לפי"ז אינו נפשט מהתנורי פסחים שבישל בלא בליעה אינו צריך שבירה ומשים ספק לא שיברי אותם אך י"ל דדוקא במקדש אוקמו' אדאורייתא אבל לא בתנורי פסחים שכל א' וא' שהי' באים מממון שלהם וגם על בל תשחית איננו עובר כיון שעושה משום ספק דלמא בעי שבורה ואין כוונתו להשחיתו, אך יש לעיין אם התנור שנולין בו קדשים מחובר לקרקע אם בעי שבירה כמו שאינו מקבל טומאה ולא בעי נתיצה כיון דמחובר לקרקע וחשוב כקרקע הלא כתיב ואם "בכלי" חרס אשר תבושל בו ישבר משמע דוקא כלי בעי שבורה לכן לא שברו תנורי פסחים אבל באמת ברש"י שם במס' תענית במתניתין כתב על מה שאמר צאו "והכניסו" תנורי פסחים שתנוריהם לא הי' מחוברים בקרקע והי' ראוים לטלטל ולהכנסם ויעין שם וכעת נראה לי לישב כך דבברייתא שם דף כ"ג ע"א איתא פעם א' יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים באו לחוני המעגל א"כ הי' זה בחודש אדר אחר רובו בתוך שלשים יום לפסח וכבר מכינין הכל לפסח וכבר אסור להם תנורים חדשים לצלות בהן הפסח והישנים באמת שברו אותם וראי' קצת לדבר שאמר להם הכניסו תנורי פסחים כדי שלא "ימוקו" ואם הי' התנורים משנים שעברו אשר כבר נצלו בהם הפסחים על האש א"כ כבר נתחסמו והוקשו התנורים ולא הי' נמוקים מהגשמים אלא וודאי החדשים אשר לא נתחסמו עדיין והמה לבנים של טיט שלא נשרפו עדיין ונמוקו ממים לכן הזהירם על כך לטוב:

ב') בהתעוררות תשובה חלק שני סימן ל"ה כתב שכמו שאסור לעשות ע"ת במאכל שאסור מדרבנן לאכלו כן הדין אם אסור לאכלו משום מנהג או חומרא והטעם כיון שע"ת מראה שמתחיל עתה בחול לבשל על שבת וביו"ט אמרו צריך להיות ראוי לאכול נראה לי לפי מנהגינו שאין אוכלין פירות יבישין בשבעת ימי הפסח רק ביום אחרון אוכלים אותם אם חל יום ז' של פסח בערב שבת מותר לערב בפירות יבישים הגם שעתה אסורים לאכלן כיון שבשבת יהי' מותרין א"כ שפיר התחיל מעיו"ט לבשל על שבת:

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה