התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר
סימן נג
איתא בשו"ע או"ח סימן תק"נ סעיף ב' ובמג"א שם ס"ק ב' שבעל נפש יחוש לעצמו להחמיר לנהוג גם בשאר צומות כמו בט' באב א"כ היה בכלל גם להפסיק מבעוד יום לענ"ד בי"ז בתמוז ובצום גדלי' לא יחמיר גם בעל נפש להפסיק מבעוד יום עפי"מ דאיתא בירושלמי לכן לא תקנו חכמז"ל להפסיק בי"ז תמוז מבעוד יום יען כי המתענה מעת לעת נחלש ראות עיניו ואינו מהדר לאיתנו רק אחר ארבעים יום ואם בתוך מ' יום מתענה עוד מעת לעת אז חולשת ראות עיניו אינו חוזר עוד לאיתנו לעולם א"כ אין להחמיר ג"כ בזה בצום גדלי' שיוהכ"פ הוא תוך מ' יום ואמרו חכמז"ל שאסור לפסוע בשבת פסיעה גסה ואף בחול אסור מפני שנוטל חמש מאות ממאור עיניו א"כ אין להחמיר במקום שעושה איסור כנ"ל:
ב') יש לדקדק מתענית של גשמים שבשלש אמצעיות ושבע אחרונות שמפסיקין בהן מבעוד יום ותתענין ב' ה' וב' זה אחר זה והלא מכחיש מאור עינים בזה שאין חוזר לעולם, וצריך לחלק שזה הוה לפרקים פעם בהרבה שנים ורק בא"י מקומות שגשמים נצרכין לצורך השעה אבל לגזור בכל שנה ושנה לכל ישראל תעניות כזה לא רצו חכמים כי דרכי' דרכי נועם יעוין ברש"י יומא דף פ"ב ע"ב מה חזית שחביב בעיני הקב"ה חיות של ישראל יותר ממצוה שבתורה ועיין בטורי זהב חו"מ סימן תכ"ח מתק לשונו שאם משמרים נפשו ובריאותו שעושה מצוה גדולה בזה שמקבל על שמירת גופו שכר גדול כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך לטוב: ג') נראה לי מה דאי' במסכת שבת דף ס"ב ע"ב אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טוביתא נראה דכמה דמוסיף מים בנטילתו מוסיפין לו שפע מן השמים זה דוקא אם מוסיף מים בשעת מצות נטילת ידים שיוצא אם נוטל ידיו ברביעית מים והוא שופך בבת אחת כמה רביעית אבל אם כבר נטל ידיו כהוגן וחוזר עוד הפעם לשפוך מים על ידיו א"כ אינו בכלל זה וכן ראי' לדבר מדברי טו"ז או"ח סימן קס"א סעיף קטן ל' וק"ל: