אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן מ

סימן לט

נסתפקתי לפי מה דאי' חו"מ סי' רל"א שאין מוציאין פירות או, ישראל לחו"ל מי שדר בחו"ל ויש לו שדה בא"י אם פירותיו שלו אם מותר להוציאן לכה"פ מה שצריך לצוו יש להביא ראי' לדבר מהא דתנן במסכת שביעית שאין מוציאין שמן תרומה שנטמאת של שביעית לחו"ל דקשה בלא"ה אסור להוציא פירות א"י לחו"ל בפי' אי' בגמרא ביינות ושמנים דאסור להוציא אבל בזה ניחא שמוציא אותו לצורכו וזה מותר אם הוא כהן שמוציא אותו לצורכו או שרוצה ליתן לכהן המכירו לדורון לפ"מ שכתבנו במקום אחר כיון שאינו עומד אלא לשריפה לא שייך בזה חיי נפש לכן מותר להוציא חוץ משביעית ולצורכי ביתו שאינו עושה בהם מסחר יהא מותר זכר לדבר שגבי אליעזר כ' מגדנות נתן להם ברש"י שם פירות א"י נתן להם מוכח לכה"פ שמה שלצורכו מותר להוציא יעיין בתורת משה מהדורא קמא מה שכתב על פסוק זה גם נסתפקתי אם מותר לשלוח לחו"ל מפירות א"י לדורון דרך כבוד וזכר לדבר שיעקב אבינו ע"ה שלח ליוסף ככתוב מעט צרי מעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים ששלח ליוסף מכחה ויש לדקדק בפסוק כ' מעט צרי וחוזר מעט דבש שני פעמים מעט הי' לו לכתוב מעט צרי ודבש ונכאת ולוט בטנים ושקדים למה כפל הפ' לכתוב עוד הפעם תיבת מעט משמע דרק מצרי ודבש שלח מעט אבל נכאת ולוט בטנים ושקידים שלח הרבה דאל"כ הי' לו לכתוב פעם אחת מעט והי' קאי על כולן דלקמן. אבל יש לומר שאין ראיה מיעקב אבינו שהטעם שאסור להוציא פירות שהם חיי נפש כדי שישארו הפירות בא"י להדרים שם בשפע אבל ליעקב אבינו ובניו שהיה די להם פירות ובעד האחרות שאין להם בשפע לא חשו:

ב') נסתפקתי לפי מה דאיתא הלכות שבת במג"א שאם אחר הניח מוקצה על כלי של חבירו באופן דהכלי נעשית בסיס לדבר האסור אם נסתלק המוקצה מותר להבעל בית לטלטל הבסיס משום דאין אדם אוסר דבר של חבירו היכא דאנשי ביתו שמשתמשים בכל כלי' של בעל הבית כרצונם כדרך העולם דמסתמא ניחא לבעל הבית ומדעתו הוא אזי אם מניחו מוקצה על כלי על אופן שנעשית בסיס לדבר האסור ומסתלק המוקצה אסור לטלטל הכלי גם לבעל הבית:

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה