אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן כא

סימן כ

לענ"ד שאם חל ט"ב בש"ק ונדחה ליום א' שאסורים לאכול בשר בליל שאחר התענית משום אבילות דיומא כדאי' ברמ"א סימן תקנ"ח מ"מ יוכל לברך שהחיינו לפי מה דאיתא במג"א סימן תקנ"א שמה שאין מברכין שהחיינו בין המצרים איננו משום אבילות דלא מצינו שיהא אבל אסור לברך שהחיינו רק שאין לומר בין המצרים שהחיינו לזמן הזה אבל בליל אחד עשר אין שייך טעם זה לפי זה אין לברך שהחיינו גם ביום עשירי שבו נשרף ההיכל עד שקיעת החמה ומטעם זה כתב המחבר סימן תקנ"ח שלא לאכול בשר ולשתות יין כל היום הגם שהמחבר לא כתב סוף סימן תקנ"א שיש ליזהר שלא לברך שהחיינו רק בין המצרים משמע מיד לאחר בין המצרים מותר מ"מ הלא הוא בעצמו כתב שלא לאכול בשר ולשתות יין עד סוף יום עשירי וק"ל: ב') תמיי' רבה על המג"א שכתב בסי' תקנ"א סעיף קטן ט"ז שהנוהגים להחמיר שלא לאכול בשר עד שבת נחמו שאם חל ט"ו באב בעש"ק (הגם שהוא יו"ט קצת) אסירים לאכול בשר גם ביום ט"ו באב הלא המג"א בעצמו מביא טעם בשם הב"ח שמותרים להחמיר בזה נגד פסק הגמרא שפסק כר' מאיר שאחר התענית מותר "מיד" והמה מחמירים כרשב"ג שאוסר כל השבוע כולה שחל בו התענית אפי' לאחר ט"ב עד ש"ק הלא איתמר חל ט"ו באב ביום עש"ק היינו אם חל ט"ב בש"ק ואז נדחה ט"ב ליום א' ושבוע זו לכ"ע אין בו דין שבוע שחל ת"ב להיות בתוכה כדפסק המחבר סעיף ד' ואפי' המחמירים אין מחמירים אלא באותו שבוע שחל ת"ב באותו שבת אבל נדחה לאחר ש"ק אפי' בשתי שבועות שרי אפי' לאותן הנוהגים להחמיר לידון כשבוע שחל ט"ב אם חל ט"ב בשבת כדאי' במג"א שם סעיף קטן י"ז א"כ לפי מה דנקט שיטת הב"ח דמחמירין כרשב"ג הלא גם לרשב"ג אין שבוע זה דין חל ט"ב להיות בתוכה, לפ"ז לסברת הב"ח בנדחה מותרים כל השבוע זו לאכול בשר אפי' לרשב"ג הכל מותר ודוחק לומר דווקא לפי מה שפסקינן כר' מאיר דאחר התענית הכל שרי אז אין להם דין שבוע שחל ת"ב אבל לרשב"ג כיון דנדחה ליום א' הוה מיום א' עד שבת כל אותו שבוע דין שבוע שחל בו ת"ב וזה דוחק:

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה