התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר
סימן יח
נסתפקתי לפי מה דאיתא בגמרא בבא מציעה דף צ"ז שביומא דכלה הרב שאול לתלמידים אם שואלים אותו בה' החג ללמוד ממנו עניני דחג שלשים יום קודם מקרי שאילה בבעלים שאם שאל מהרב בהמה ומתה וה"ה אם נגנב או נאבד אפי' בפשיעה כדאי' בשו"ע חו"מ ה' שאלה ופקדון סימן שמ"ו פטור מלשלם כי נקרא בעליו עמו ויעיין או"ח סי' תכ"ט בטו"ז ס"ק א' אם לקח התלמיד חפץ מהרב בלא ידיעתו בתורת שאלה ביומא דכלה אם מקרי שאילה בבעלים אם ת"ל דמקרי שאילה בבעלים כיון שלא לקח אותו בתורת גזל רק בתורת שאלה מכ"מ כיון דשואל שלא מדעת נקרא גזלן מדרבנן ופסול לעדות כדאי' בחו"מ סימן ל"ב ונאנס אם חייב להחזיר דמי הגזילה לבעלים ועוד נסתפקתי אם לקח מהרב דברים שמותר ליקח בלי ידיעתו כגון טלית של ציצית ללבוש ולולב לצאת בו ושופר לתקוע בו משום דאמרינן ניחא לי' לאינש למעבד מצוה בממוני' אם נקרא שאילה בבעלים כיון דניחא להו או צריך דוקא שהבעלים בעצמם ישאלו והנה פשיטא לי לפי מה שמחלק המג"א סימן תקפ"ו ס"ק ד' לחלק לא אמרינן ניחא לי' לאינש וכו' משא"כ בשופר דלמה יתקע בו יותר משהוא צריך ואם נתקלקל קצת עי"ד תקיעתו גם אם לובש טלית חבירו אם נתקלקל קצת על קצת אין הבעלים מקפידים עכ"ל ואם צריך לבקע עץ ביו"ט לבשל סעודות יו"ט שמותר ליקח קופיץ של חבירו שלא מדעת כיון שהוא מצוה משום שמחת יו"ט אמרינן ניחא לי' וכו' ואין לחוש שמא יבקע יותר ממה שהוא צריך כי אסור לבקע יותר ממה שצריך ביו"ט אפילו בקופיץ שהוא דרך שינוי ואין לחלק אם צריך לדבר זה למצוה עצמה כגון שופר או לצורך מצוה ויש לעיין אם לקח השופר לתקוע תקיעה של מצוה ונשבר השופר עי"ד תקיעתו שפטור לשלם כיון שנתקלקל מחמת מלאכה שפטור לשלם כמו בהמה שמתה מחמת מלאכה והנה מלישנא דקרא וכי ישאל איש מעם רעהו תיבת מעם רעהו נראין כמיותר ואולי בא ללמד דוקא שישאל מעם רעהו אבל לא אם לקח אותו בתורת שאלה מעצמו ואולי י"ל אם לקח לדבר מצוה כיון דאמרינן ניחא לי' לבעלים וכו' הוה כאלו שאלו אותו הבעלים בעצמם: