אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ג· רבי שמעון סופר

סימן י

סימן ט

נסתפקתי שנים שבאו לדין. התובע והנתבע וע"י טענות הנתבע והתנצלותו נתגלה להתובע מעליו ודוחקו וריחם עליו אבל עי"ד שהי' הנתבע איש נכבד מימי' לא קיבל מתנות יתבייש הנתבע ליקח ממנו וביקש התובע מהדיין שלא בפניו שיפסוק הדיין שהנתבע פטור מלשלם ואדרבה עי"ד טענותיו התובע חייב לו לשלם סכום כך וכך אם מותר הדיין לעשות כך כי כ' לא תטה משפט ודל לא תהדר בריבו ומחוייב ליפסוק כאשר אמר התורה כנלע"ד אבל אם התובע מבקש מהדיין שיעשה פשרה והפשרה יהי' נוטה הרבה לטובת הנתבע באופן שהתובע צריך ליתן לו עוד סכום רב יש לדון להקל הגם שגם על פשר נאמר לא תטה משפט כדאי' בשו"ע חו"מ מכ"מ כיון שטעם הפשר הוא שמוותרים זה כנגד זה ברצון כדי שישאר שלום ביניהם מכ"מ הלא יכול צד אחד לוותר הרבה בטוב לבו ואינו נוטה משפט ובזה יל"פ הפסוק אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם הגם שמבקש משפט שלום מכ"מ צריך להיות אמת, ודרשו חז"ל אם יש אמת אין משפט וכו' אלא אנו למדין מזה שמצוה לעשות פשרה, שזהו משפט "שלום" זהיו פשרה ומ"מ הקרא קורא אותי "אמת".

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה