התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן קטו
תמי' לי מאוד על הרמב"ם שפסק בהלכות מגילה וחנוכה שאין מברכין על הלל של ר"ח מפני שהוא מנהג הלא הרמב"ם בעצמו כתב בריש הל' ממרים פ"א הל' א' שהגזירות והתקנות והמנהגות כל אחד ואחד מאלו השלשה דברים מצות עשה לשמוע מהם ועובר על כל אחד מהם עובר בלא תעשה הרי אומר ע"פ התורה אשר יורוך אלו התקנות והגזירות והמנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם א"כ כי היכי דמברכין על מצוה דרבנן משום לא תסור כדאי' להדיא ברמב"ם הל' ברכות מצוה לשמוע מהם דכ' אשר יאמרו לך תעשה א"כ מאותו פסוק עצמו יברכו על מנהגים.
ויש ליישב דוקא אם הב"ד ישבו לדון אם מנהג זה שנהגו העם אם ינהגו זה, וציווי שינהגו זה, הוא דהווה מצות עשה כמו שאמר כאן "או שיניחו העם מנהג זה" ואפשר משום זה מברכין נמי על יו"ט שני דהסנהדרין שלחו וציווי הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם והוא דרבנן ציווי לקיים מנהג זה אבל טלטול ערבה שלא ישבו בית דין על כך כיון שראו שנהגו כך מימי נביאים ולא ציווי על כך אינו אלא בכלל לאו אל תטוש תורת אמך וכן תידוק לקמן פ"ב הל' ב' והנהגו במנהג שהם הנהיגו בעם אבל מנהג שנהגו העם מעצמם אך הב"ד לא ישבו על כך לידון ולצוות זה הוה רק בכלל לאו מדברי קבלה וכן מורה לשון הרמב"ם והמנהגות שיורו בהם לרבים משמע שהב"ד הורו לרבים לעשות מנהגים אלו.