התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן עז
בחלומי נסתפקתי מי שהתחיל בהיתר בשבת לאכול סעודה שמותר לו להמשיך סעודתו ולאכול ולשתות גם בלילה כדפסקינן בשו"ע הל' שבת ורק לשיטת הרי"ף בין השמשות מותר לאכול אבל כיון שמתחיל הלילה צריך להפסיק ולהבדיל) כשהגיע לילה הסיח דעתו מלאכול ולשתות ואח"כ נמלך ורוצה לאכול ולשתות מובן מאליו שצריך לטול ידיו אם רוצה לאכול פת ולברך עליו המוציא ואם רוצה לאכול פירות או לשתות צריך לברך עליהם אם נאמר כיון שהסיח דעתו צריך לחזור ולברך ברכת ראשונה הוה כהפסיק סעודתו, והוה כאלו מתחיל מתחלה לאכול ולשתות ואסור כיון שהגיע בין השמשות או נאמר דלדידן דנקטינן כרמ"א בסי' קע"ח דלא צריך לחזור ולברך בהמ"ז תחלה רק מה שמברך בהמ"ז אח"כ פוטר גם מה שאכל למפרע א"כ הוה כסעודה אחת, וגם לענין אכילת פירות שלדידן דלא הוי סלוק סעודה עד בהמ"ז וצריך לברך רק לפניהם אבל לאחריהם פוטרת בהמ"ז א"כ נגרור הכל בתר התחלת הסעודה ושרי וצ"ע.
ב) שוב נסתפקתי מי שקרא בחלומו בלילה כל ג' פרשיות של ק"ש עם כל הכוונות שצריך לכוון בפסוק ראשון, גם בקיץ שכבר עלה עמוד השחר אם יוצא בזה מצות קריאת קיש, שמא לאותן שיטות שמצות אין צריכין כוונה היינו שאין צריך לכוון לקיים המצוה בזה (ועוד לפעמים מכוון בקריאתו בחלומו לקיים המצוה) ודבר זה שכיח ורגיל ואם גם שינה מיקרי אונס מ"מ יש לדמות לכפאו ואכל מצה שיצא הגם שלא רצה לאכול יצא אם כפאו אותו מכש"כ בשינה שאונס בא מחמת הטבע ולא שאיננו רוצה, וצ"ע אם לדמות שינה לעתים חלים ולעתים שוטים כיון שאינו בדעתו שלימה ואין להביא ראיי' מהא דתנן אדם מועד לעולם בין ער בין ישן שאם הזיק בשינתו חייב לשלם היינו משום שהי' לו ליזהר קודם שילך לישן או קודם שיאנס בשינה שיבא לידי נזק וצ"ע בדבר הזה אבל זה י"ל אם קרא אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה ק"ש על אופן שכתבנו לא יצא ידי חובתו ק"ש של יום כיון שבאמת הוא ישן ורוב העולם ישינים אז קרינן בי' בשכבך משא"כ אם קרא אחר הנץ החמה י"ל שיצא באמת ק"ש של יום.