אור ברסלב

התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר

סימן סב

סימן סא

נתקשתי מאז מדוע בעמון ומואב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים צותה התורה לא יבוא בקהל ה' עד עולם ועמלק אשר הרע לישראל יותר שעשה בהם מלחמה כמה פעמים ורצה לעקור אומתינו ח"ו ויזנב בך כל הנחשלים והתורה ציותה מחה תמחה מותרים לבוא בקהל מיד אכן לזה אמרתי ישוב לפי מה דאיתא בסנהדרין דף צ"ט שתמנע היתה רוצה לבוא ולהדבק באברהם וביצחק וביעקב ולא קבלו אותה ונשאת לאליפז שמנעו אותה לכנוס תחת כנפי שכינה ויצא ממנה עמלק שהרע לישראל מעתה כמו שעמלק יצא רק מכח שתמנע נדחת מלכנוס תחת כנפי שכינה שלא כדין לכן בזה בעצמו צריכין להכניסם תחת כנפי השכינה ומדה כנגד מדה המה לא רצו לקבלה ע"כ יכול לבוא בקהל ה' אכן ראיתי מדרש ילקוט סוף פ' בשלח וגם במ"ר איכה וז"ל ר"א אומר נשבע המקום בכסאו שאם יבוא אחד מכל אוה"ע להתגייר שיקבלו אותו ומביתו של עמלק לא יקבלו אותו שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנוכי (שמואל ב' סי' א' פי"ג) ותמוה לי טובא שזה נגד מעשה שהי' מה דאיתא בגיטין דף נ"ז ע"ב מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואין לומר כיון שסנחריב בלבל כל האומות אנו הולכין בתר רוב ומותר לקבל כל מי שיבוא בקהל ה' מיד כדאיתא מפורש סוף מסכת ידים לענין גר עמוני זה ניחא שהב"ד יכול לקבלו אבל כיון שהקב"ה נשבע שיהא עמלק ענוש שלא יקבלו מזרעו גר הי' להקב"ה לסבב סיבובים שלא יקבלו אותו וגם קשה מגר עמלקי וצריך לדחוק ולומר שלא הי' מזרע עמלק רק שהי' מתגורר ביניהם ונקרא על שם מקומו כמו שמצינו כמה פעמים בפסוק שנקרא האיש על שם מקומו וכן פירש הרלב"ג ז"ל שם שנקרא על שם מקומו ובני הבחור החריף מו"ה אברהם נ"י שאל לפי פשוטו של קרא שעמלקי הי' איך הי' דבר זה במציאות שהרי שאול הרג כל עמלק מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק רק שהשאיר אגג והוא בא בזכות אותו לילה וממני יצא עוד הפעם זרע עמלק והנה שאול במלכו הרג כל עמלק וכל זמן משך מלכותו הי' שתים וחצי שנה ואיך הי' יכול להיות שקטן של שני שנים הי' הגר העמלקי ובא לומר לדוד אלא ע"כ העיקר כפי פירוש הרלב"ג שלא הי' עמלקי באמת אלא שהתגורר בארץ עמלק או לפי פשוטו שהי' באמת גר צדק שנתגייר מעמלק עוד קודם מלחמת שאול וכיון שהי' לו דין גר צדק בישראל לא הרגו שאול [ולי המעתיק נראה שקושית הרב החריף ובקי נפלא המפואר מו"ה אברהם נ"י לא קשה יען דאי' במדרש שהעמלקים היו מכשפים גדולים והחליפו עצמם בצאן ובכבשים ושאול חמל על הצאן והחי' אותם ואחר המלחמה חזרו להיות אנשים ולפי"ז הי' הרבה עמלקים וק"ל,]

ועיקר הקושיא איך קבלו אותו גר עמלקי לגיירו הלא הקב"ה נשבע שלא יקבלו גרים ממנו י"ל אותו ב"ד שגיירו אותו לא ידעו מזה שהוא עמלקי ובאמת הרג אותו דוד לקיים שבועת הקב"ה וכן הוא במכלתא הובא במדרש ילקוט שמואל ב' סי' א' רמז קמ"א וז"ל נזכר דוד באותו שעה מה שנאמר למשרע"ה אם יבוא אחד מכל אוה"ע ויתגיירו שיקבלו אותו ומזרעו של עמלק לא יקבלו אותו ואמר לו דמך על ראשך כי פיך ענה בך לכך נאמר מדר דר עכ"ל אבל ממה שאמרו חכמז"ל מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק קשה ויש לדחוק וליישב שבאמת לא נתגייר אחד מבני בניו אלא שבא בזנות על בת ישראל ובת ישראל שיש לה זרע מגוי יש לו דין ישראל כידוע ומבני בניו של אותו זרע למדו תורה בבני ברק וי"ל עוד שהקב"ה נשבע מחה אמחה את זכר עמלק מחה בעוה"ז אמחה בעוה"ב היינו כל זמן שהוא עמלק אבל כיון שיש לו דין ישראל יצא מכלל עמלק וזה שכתב מתחת השמים שב"ד לא יקבלו אותו ושימחה כל זכר עמלק מתחת השמים אבל מה שלמעלה מן השמים שמקיים תורה ומצות ונולד מבת ישראל שיש לו דין ישראל לא ימחה וזכר לדבר שדחז"ל מה יתרון בכל עמלו שיעמול תחת השמש תחת השמש אין לו אבל למעלה מהשמש שהוא תורה ומצוות יש לו.

ובדרך דרוש יש ליישב עיקר הקושיא למה מותר לקבל גרים מעמלק ומותר לבוא בקהל מיד כי אויב גלוי איננו רע כל כך כמו אם עושה במחשך מעשיהו כי מפני אויב גלוי יכול להשמר ורואין רע שיוכל לבוא על ידו ומתעוררין לתשובה לפי"ז הי' עמלק שבא בפומבי למלחמה ובאמת הי' ישראל עושין נגדו מלחמה ומסתכלין כלפי מעלה כאשר הרים משה ידו אבל עמון ומואב לא קדמו בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים בחשבם כיון שישראל רעבים ויגעים ועיפים במדבר ובלא לחם ומים ימות ממילא וזה גרוע ממעשה עמלק ומי יעיד לנו שכוונתם הי' זה אולי מחמת קמצנות וחסרון כיס לא קדמו בלחם ומים לישראל יגיד עליו ריעיו כי שכרו את בלעם בן בעור בממון הרבה לקלל את ישראל וזה שאמר הכתוב על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ומים ולא תאמר שלא לרעה נתכוונו אלא שלא רצו לטרוח ולהוציא ממון בעדם לכן אמר הקרא ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מארם נהרים לקללך אבל לא אבה הי' לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' את הקללה לברכה לטוב.

תוכן העניינים

התעוררות תשובה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה