התעוררות תשובה חלק ב· רבי שמעון סופר
סימן מז
באחד שהבטיח לנכרית לישא אותה וקבע לה החופה בעודנה בגיותה לישא אותה למחר, ואח"כ טבלה ונתגיירה באותו יום נ"ל דאינה צריכה להמתין שבעה נקיים משום דם חמוד שבשעה שהבטיחה לישא אותה וקבע הזמן כבר ראתה דם חמוד ואינה מטמאה, כיון שנכרית היא, כמו גיורת שאינה צריכה לספור ז' נקיים או להמתין ז' ימים על הדם שראתה קודם שטבלה כי גוים אינם מטמאים בכל אלו, וצריך באור לפ"מ שפסקינן ברמב"ם פ"ו הל' ז' בהל' קרבן פסח וז"ל אבל גר שנתגייר ביום י"ד ומל וטבל אין שוחטין עליו שאינו אוכל לערב והרי הוא כפורש מן הקבר שצריך ז' ימים ואח"כ יטהר גזירה שמא יטמא גר זה למת לשנה הבאה ביום י"ד ויטביל ויאכל לערב ויאמר אשתקד כך עשו לי ישראל כשמלתי, טבלתי ואכלתי לערב, והלא גזירה זו מדבריהם והפסח בכרת והאיך העמידו דבריהם במקום כרת ביום הקרבן ביום י"ד מפני הגר וכו' עכ"ל וצריך ביאור למה בגר גזרו אפילו במקום כרת מפני שיאמר אשתקד טבלתי ואכלתי לערב ויבא להקל בטומאת מת שלא לשהות ז' ימים ולהזות ולהטביל אח"כ ולמה לא גזרו בגיורת שכאשר תראה דם שאחר שנתגיירה שתאמר קודם שנתגיירתי ראיתי דם ולא המתנתי ז' ימים וטבלתי והייתי מותרת מיד והוא גזירה קרובה יותר מבגר שלא נגע במת קודם גירותו ואעפ"כ גזרו, וי"ל כיון שהוא גוי עובד ע"ז ושעבודה זרה מטמאה אנו למדין מן הקרא ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים עיין בזה ע"ז דף ע"ב בתוס' ד"ה... וא"כ איתקש טומאת ע"ז למת ועי"כ יבא הגר להקל שקודם גירותו הי' נטמא בע"ז שהוא כטומאת מת ויסבור שטבילת גירותו הועיל לטהרו גם מטומאת מת יבוא להקל גם אח"כ אחר שנתגייר ליטמא במת הגם שאפילו בגוי שאינו עובד ע"ז נאמרה הלכה זו במי שנתגייר בי"ד שאסור לאכול הפסח בלילה מ"מ אין פירושים מליגע ולהתטמאות בע"ז כי בלי ספק שכל טומאה שגזרו חכז"ל על הגוים שאינם מטמאים בחייהם אין בהם שום טומאה מן התורה רק גזרו עליהם שיהי' כזבים לכל דבריהם אבל לא גזרו עליהם שיהיו טמאי מת אם נגעו במת מ"מ הגר יסבור שגם בגיותו נטמא בטמא מת אם נגעו במת ולא פלוג רבנן משא"כ בגיורת יאמרו לה שבעודה נכרית אינה מטמאת משא"כ לענין ע"ז, ע"ז של נכרי מטמא כמת ועדיין צ"ע.